קעט

שיר-השירים

[א]

את כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ], לא ראיתיו שיאמר שיר-השירים אחר הסדר. אך אאמו"ר [הרה"ח ר' לוי יצחק] נהג לומר (המלך-במסיבו, א, עמ' פו. קלד. רצ)

[ב]

יש נוהגין לומר ולקרות שיר-השירים.. בזמנים מסויימים במשך השנה.

ולפי מנהג חב"ד - שאין אומרים זה.. מלבד יוצא מן הכלל שיש נוהגין לומר שיר-השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני - כפי שנהג אאמו"ר ז"ל (ס' השיחות תש"נ, ב, עמ' 664)

[ג]

אודות המקורות למנהג זה והתפשטותו, ראה בס' ויגד-משה (עמ' רסח-רסט).

בחצרות הצדיקים נפוץ המנהג לאומרו: אוצר-החיים צאנז (אות שנא - ובהגדת צאנז עמ' ריא, שהוא בלילה השני, וכך בבאבוב), דרכי-חיים-ושלום (אות תריב), מנהגי-ספינקא (עמ' לא), רזא-דעובדא (עמ' קלב), קדוש-ישראל (עמ' קנח - בלילה השני, וכך בהגדת ויז'ניץ. וראה מאיר-החיים עמ' קצו), קונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות סז - בלילה השני, פסוק פסוק עם כל המסובין), הגדת לעלוב (עמ' נב). ובס' זכרון-טוב (עמ' 23): קילס [הרה"ק ר"י מנשכיז] מאוד את ספר שיר-השירים שהוא קודש-קדשים, ואמר שהיה אומר בכל פסח בלילות הראשונות אחרי הסדר את ספר שיר-השירים.. אך עתה חלשו כוחותיו, וכבד עליו לומר כל כך. עכ"ל. ושלא נהגו לאמרו מצאתי רק במנהגי-בעלז (עמ' מד). והמובא בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שצג) בשם הרה"ק מבעלזא, לא מיירי באמירת שיר-השירים של ליל הפסח.