קס

[א]

מזיגת כוסו של אליהו - אחר ברכת-המזון, חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע. והוא מס' השיחות תש"ג, עמ' 58)

[ב]

בשנה זו - תש"ג - מזג כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] בעצמו את הכוס של אליהו, לפני ברכת-המזון, הן בלילה הראשון והן בלילה השני (ס' השיחות תש"ג, עמ' 58)

[ג]

בסדר הראשון וכן בשני - בשנת תש"ד - מזג כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון (ס' השיחות תש"ד, עמ' 92)

[ד]

בשני הלילות דשנה זו - תש"ה - מזג כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ]

את כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון (ס' השיחות תש"ה, עמ' 84)

[ה]

מזיגת הכוס של אליהו הנביא היה השתא - תש"ט - בשני הלילות, אחר ברכת-המזון (ס' המאמרים תש"י, עמ' 186 - משיחות חגה"פ תש"ט)

[ו]

ברוב הפעמים היה כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] מוזג את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. כך היה נוהג גם אאמו"ר [הרה"ח ר' לוי יצחק]

(המלך-במסיבו, א, עמ' קלו-קלז)

[ז]

כ"ק אדמו"ר זי"ע היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. ובס' השיחות תשמ"ט (א, עמ' 391) : מזיגת כוסו של אליהו..

שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם.

[ח]

פעם אחת אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר ¹ (המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג)

ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה (שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח"י מזג אדמו"ר זי"ע את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ומסופקני האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).

[ט]

בס' ויגד-משה (עמ' רנ; רנב) הביא, שיש נוהגין למזוג את כוסו של אליהו בתחילת הסדר, יש נוהגין למזוג לפני ברכת-המזון (קרלין וסקווירא) ויש נוהגין קודם "שפוך חמתך" (ככתוב בבני-יששכר ובלקוטי-מהרי"ח, במנהגי-בעלז ובדרכי-חיים-ושלום). ע"כ. במנהגי הבית-אהרן מקרלין (עמ' 6) אכן נכתב כנ"ל: כשהיו מוזגין כוס שלישי לברהמ"ז היו מוזגים את הכוס של אליהו), ברם בהגדה שבסידור בית-אהרן-וישראל דקרלין ובמנהגים שם מפורש, שמוזגין הכוס אחר ברכת-המזון, קודם "שפוך חמתך". כך הוא גם בקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות סו ובהגדת קוידנוב), רזא-דעובדא (עמ' קלא), מנהגי-מהריי"ו (אות שפ-שפא), מנהג באבוב, הגדת לעלוב (עמ' נב), הגדת רוז'ין (עמ' קכא), הגדת זידיטשוב (עמ' פב), הגדת ויז'ניץ וברוב סידורי החסידים. מזיגת הכוס בתחילת הסדר, עם מזיגת כוס הקידוש, מצאתי רק במנהגי-אליק (אות קכז). וראה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שיח), נטעי-גבריאל (ב, עמ' רמו. שעז-שעח).