פב

בישיבה ולא בהסיבה

לא יקרא ההגדה כשהוא מוטה על צדו, אלא ישב באימה וביראה (שו"ע אדמו"ר תעג, מח)

וכך היה כ"ק אדמו"ר זי"ע נוהג. 1

בס' ויגד-משה (עמ' קלו-קלז) הביא דיעות שיש לומר את כל ההגדה בהסיבה.

ובמנהגי הצדיקים נמצא כן בהגדת זידיטשוב (עמ' פב) ובהגדת לעלוב (עמ' נא).

ובהגדת סקווירא (עמ' כא), שההגדה נאמרה בקצת הסיבה. וראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רסט).

והנה לעיל (אות עג) הבאנו את דברי כ"ק אדמו"ר זי"ע בהגש"פ, שרבינו הזקן בסידורו כתב את חיוב ההסיבה או את הפטור רק במקומות שהחיוב או הפטור הם מוחלטים. ולכאורה צריך ביאור, מדוע לא ציין רבינו בסידורו שאין להסב בשעת אמירת ההגדה.

הערות

  1. 1. אלא שברשימה משנת תשי"ד נאמר, שבלילה השני ראה הכותב שהרבי אמר את ההגדה בהסיבה (המלך-במסיבו, ב, עמ' דש). והדברים תמוהים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.