נה

כשחל בשבת

פסח שחל להיות בשבת, אומרים "שלום עליכם", "אשת חיל", "מזמור לדוד ה' רועי", "דא היא סעודתא" - בלחש (על-פי ס' המנהגים, עמ' 28)

וזוהי "משנה אחרונה", אך במהדורות הראשונות של 'היום יום' (עמ' מו) נאמר: כל זה אין אומרים בשבת חול-המועד ושבת יום-טוב. עכ"ל.

שכך אמר לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לכ"ק אדמו"ר זי"ע: במוצאי שבת חול-המועד אין אומרים "ויתן לך". וכן אין אומרים "שלום עליכם", אחעט"ב [=מזמור "אשת חיל"], "מזמור לדוד" ו"דא היא סעודתא" - בין בשבת חול-המועד בין שבת ויו"ט. אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע וכן אאזמו"ר [מוהר"ש] נ"ע לא אמרו. היו זמנים שאמרו (איני יודע אם בחוה"מ או ביו"ט או בשניהם - הכותב), אבל זה אינו שייך לאחרים. פעם אמרו לי טעם על זה (איני יודע אם על הפרישה או האמירה - הכותב) בעל-שם'סקע ווערטער ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ד, עמ' 12 ו-22, מימי חגה"ס תרצ"א בריגא)

וכן ב'רשימות' (מימי הפסח תרצ"ב בריגא), מדיבורי אדמו"ר מוהריי"צ: בשבת חול-המועד פסח אין לומר "שלום עליכם".

ומצינו חילוקי מנהגים בזה: יש האומרים "שלום עליכם" גם כשחל פסח בשבת: ילקוט-מהרי"א מזידיטשוב (אות קיג, ובהגדת זידיטשוב), מנהגי-ספינקא (עמ' ל, ובהגדת ספינקא), מנהגי-בעלז (עמ' לד, מב; הגדה, עמ' לה), לב-שמח החדש (ט, ג אך החרוזים נאמרים פעם אחת בלבד), הגדת ויז'ניץ והגדת בית-אהרן דקרלין (ובמנהגי-קרלין עמ' רכ, שאומרים בלחש). אך בין כל אלו יש חילוקי מנהגים נוספים בקשר לאמירת "אשת חיל" ו"אתקינו" (כולו או מקצתו), ואכמ"ל. וראה גם בהגדת 'במסלה' דזידיטשוב (עמ' לא).

ויש שלא אמרו "שלום עליכם": מנהגי-קומרנא (אות שכה), מנהגי-מהריי"ו (אות שמה), קונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות סג והגדת קוידנוב), מנהגי הבית-אהרן מקרלין (עמ' 6), הגדת צאנז (עמ' קצט), הגדת ראפשיץ (אות נ), הגדת לעלוב (עמ' נב - אבל אומרים "אשת חיל"), הגדת רוז'ין, הגדת סקווירא (עמ' כא - ואומרים "אתקינו"), ערכי-יהושע (אות קיח - אמר "אשת חיל" ו"אתקינו"), מנהגי-אליק (אות קטז - וגם לא את כל הסדר של ליל-שבת).