יט

בודקים לאור נר של שעוה (שו"ע סי' תלג) , ועל-ידי נוצת עוף. הבודק מניח החמץ שמוצא בשק קטן של נייר. בגמר הבדיקה מניח שק זה, הנוצה ושיירי הנר - אם ישנם - בקערורית כף-עץ, מעטף הכל בנייר (אבל לא יד הכף, שנשאר בלתי מעוטף), ומהדק על-ידי חוט שכורכו סביב הנייר כמה פעמים וקושרו (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע) .

ראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' קצט). וראה עוד שם (עמ' רא-רב) בדבר הטעמים לשריפת הכף והנר. קשירת הנוצה, הנר והכף עם החמץ, רשומה גם בהגדת קוידנוב (עמ' יז) ובהגדת בעלז (עמ' י).