ז

כ"ק אדמו"ר זי"ע היה נוטל ספל זכוכית ושוטפו שלוש פעמים במים, נוטל צנצנת זכוכית גדולה ושוטף גם אותה שלוש פעמים במים. אחר-כך היה ממלא את הספל במים ושופך ממנו לצנצנת (בכמה שנים הבחינו, שהשפיכה מן הספל לצנצנת היתה נעשית בשלוש שפיכות). והיה ממלא שלושה ספלים ושופכם לצנצנת הגדולה.

במשך כל אותה שעה, היו הנוכחים מנגנים את הניגון "א-לי אתה" בשמחה גדולה.

עד שנת תשכ"ז היה הרבי נוטל את המים מברז שבחצר בית-המדרש, ומשנת תשכ"ח ואילך היה ממלא מבאר מים חיים שנחפרה בחצר הסמוכה לבית-המדרש (שלשם היה הולך גם לאמירת ה"תשליך"). משנת תשל"ט היו מניחים צינור שהוליך את המים מן הבאר אל ברז שהותקן ליד פתח בנין 770, ושם היה הרבי ממלא את הכלים כנ"ל.

מילוי ה"מים שלנו" מתוך כלי קטן אל כלי גדול - כן הוא גם באוצר-החיים צאנז (אות שכז. הגדת צאנז עמ' קצו), מנהגי-ספינקא (עמ' כח), מנהגי-קומרנא (אות ערב), רזא-דעובדא (עמ' קכב), מנהגי-אליק (אות קט), הגדת סקווירא (עמ' ז).

וראה עוד בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' מב).

מילוי בכלי זכוכית דוקא; ראה בשו"ע אדמו"ר (תנה, יט) שלכתחילה טוב ליזהר שלא לשאוב בכלי נחושת כו', אבל בדיעבד אין לחוש. ואפילו נשתהו המים בתוכו ימים הרבה מותר ללוש בהם. וראה מ"ש באגרות-קודש אדמו"ר זי"ע (ב, עמ' קמה) שלא יוקשה מהאמור בשו"ע אדמו"ר הל' שמירת גוף ונפש (סעיף ז) שאין לשתות מים שלנו בכלי מתכות [גם בשו"ת בני-ציון (א, סי' י אות יא) מתרץ קושיא זו]. וראה באגרות-קודש מוהריי"צ (א, עמ' רד): וע"ד מים שלנו [בכל השנה] בכלי מתכת.. הירא את דבר ה' יזהר בזה. ובע"ה אני זהיר בזה. וראה עוד בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' מ).