ג

ביום זה היה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע עובר לפני התיבה. כשקשה עליו הדבר, ביקש מהרה"ח ר' שמואל לוויטין ע"ה שיתפלל במקומו.

בשנת תשי"א הציע הרה"ח רש"ל הנ"ל לכ"ק אדמו"ר זי"ע, שהרבי יעבור לפני התיבה, שהרי הוא בן אחר בן לאדמו"ר הצמח-צדק, וגם נקרא בשמו. אך הרבי השיבו, שהיות ואדמו"ר מוהריי"צ הטיל את הדבר על הרש"ל, אי-אפשר לו ליטול זאת ממנו (שמעתי מהרה"ח ר' שלום בער חייקין שליט"א, ששמע מהרש"ל ע"ה. אך ראה בקטע הבא, שאדמו"ר מוהריי"צ לא היה עובר לפני התיבה ביארצייט הצמח-צדק).

וכך מסופר ברשימה מאותו יום (י"ג ניסן תשי"א): על-פי ציווי כ"ק אדמו"ר [מוהרמ"מ] שליט"א, התפלל הרש"ל שי' לפני התיבה... הרש"ל אמר, אשר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע היה עובר לפני התיבה ביארצייט כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, אבל לא בהיארצייטן של הרביים הקודמים. כן גם כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] זי"ע היה עובר לפני התיבה ביארצייט של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, אבל לא ביארצייטן של הרביים שלפניו. ושאל מכ"ק אדמו"ר שליט"א לטעם הדבר.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין זה נכלל ב"כיבוד אב", לפיכך נהגו להתפלל ביארצייט של האב [כלומר, ביום שבו היה האב מתפלל מחמת יארצייט אביו. וצ"ע, שלכאורה לא נהגו כן גם ביארצייט של אם האב].