כו

"עבדים היינו"

[א]

בשבת-הגדול אחר מנחה אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים (שו"ע אדמו"ר תל, ב) .

וכן נוהגים (ס' המנהגים)

[ב]

ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו" (שו"ע אדמו"ר, שם) .

הרב יעב"ץ בסידורו כתב שבערב-פסח ודאי לא שפיר דמי לומר ההגדה (ראה בס' ויגד-משה עמ' קלב-קלג). אך לא מצאתי חצרות חסידים שינהגו כדבריו, גם לא במחזור ויז'ניץ הנמשך אחריו בדברים רבים.

[ג]

בשו"ע אדמו"ר (שם) כתוב בשם הרמ"א שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול במנחה "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי-עץ-חיים ומשנת-חסידים וסידור האריז"ל ליתא. וכן הגר"א ז"ל בביאורו כתב שלא לאמרו ¹ (שער-הכולל מח, א)

וראה לעיל (אות ה), שדעת אדמו"ר מוהרש"ב לא היתה נוחה מדיוק זה, וסבירא ליה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה (ראה בקטע הבא). כך נקבע בס' המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם כ"ק אדמו"ר זי"ע - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו.

[ד]

[בשבת-הגדול שנת תרס"ב] אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] "עבדים היינו", ואמר כי גם אנכי אומר אתו עמו, ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים ('התמים', ג, עמ' כד) .

[ה]

מנהג אמירת "עבדים היינו" בשבת-הגדול מקובל ברוב קהילות החסידים, ומפורש באמרי-פנחס השלם (אות רמה), דרכי-חיים-ושלום (אות תקס), מנהגי-ספינקא (עמ' כו), מנהגי-בעלז (עמ' לז; לוח 'דבר יום ביומו'), סידור לב-שמח, הגדת רוז'ין, ויז'ניץ, סקווירא, לעלוב, טשכנוב, ביאלא ועוד. אך יש גם שלא נהגו בו: מנהגי-קרלין, קונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות נח), הוספות-מנהגים זידיטשוב (אות סז), מנהגי-קומרנא (אות ער), ערכי-יהושע (אות קב).

בעל ה"דברי חיים" מצאנז אמר "עבדים היינו" קודם תפילת המנחה, ובנו הרה"ק משינווא לא נהג לאומרו כלל (הגדת צאנז, עמ' קלט).

ובס' שערים-מצויינים-בהלכה (קז, ה) כתב: ושמעתי שהרבה גאונים וצדיקים נהגו לומר רק חרוז הראשון, כדי שלא לבטל המנהג.

וראה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' קצז-קצח), נטעי-גבריאל (א, עמ' כט).