מה

עבודת היום

[א]

אדמו"ר הצמח-צדק שאל את אדמו"ר הזקן, מפני מה חוגגים את חג-השבועות שבעה ימים עד י"ב בסיון (שאין אומרים תחנון וכו'). וענה לו אדמו"ר הזקן, שזהו כמו הסוחרים שנוסעים ליריד גדול לשני ימים וקונים שם הרבה סחורה, ואחרי היריד, כשצריכים לנסוע הביתה, הם שוהים עוד כמה ימים כדי לארוז היטב - גוט איינפאקן - את הסחורה, מפני שצריכים ליסע לדרך רחוקה אשר יש חשש שלא יגנבו או יאבדו.

וכמו כן הוא בזמן מתן תורתנו, אשר בוודאי כל אחד קנה לעצמו איזה קנין מגילויי החג הזה, צריך להיות משך זמן עד שאורזים זאת. וזהו עניין שהיית כמה ימים אחר החג, לארוז היטב שלא יאבדו בטרדת הזמן (ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 285)

[ב]

בשיחתו בליל י"ב סיון תשמ"ט אמר כ"ק אדמו"ר זי"ע: יש לנצל את היום האחרון מימי התשלומין של "זמן מתן תורתנו" (כולל גם ההכנה לחמישה עשר בחודש, שבו קיימא סיהרא דירחא תליתאי באשלמותא), לקבלת החלטות טובות ולקיימן תיכף בפועל ממש - להתחזק ולהוסיף בלימוד התורה, החל משיעורי חת"ת, שיעורי הרמב"ם, וכן בכל שאר השיעורים וקביעות העתים לתורה, הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה, ובמיוחד - להוסיף בהפצת התורה ובהפצת המעיינות חוצה.

וכן להוסיף בכללות הענין של אהבת-ישראל ואחדות-ישראל, ולהוסיף בענין נתינת הצדקה באופן של "כפליים לתושיה" ובהדגשה מיוחדת שתהא הנתינה בסבר פנים יפות דוקא (על-פי ס' ההתוועדויות תשמ"ט, ג, עמ' 323)