לא

התוועדות

אצל כ"ק אדמו"ר זי"ע נהגו כל הקהל ליטול ידיהם לסעודה לפני שקיעת החמה. הרבי היה אומר כמה שיחות ומאמר דא"ח (בשנים תשט"ז ותשל"ב: שני מאמרים), והיה מזכיר את משה רבינו, דוד המלך והבעש"ט. והיה מצוה לנגן ניגונים מכל נשיאי חב"ד, ובהם גם את ניגונו של אדמו"ר הזקן בעל ארבע הבבות (ראה להלן אות לב).

גם היה הרבי מתייחס במשך ההתוועדות בקירוב ובחיבה יתירה מודעת למשתתפי ה"תהלוכה", כנזכר לעיל.

במשך שנים רבות היה הרבי מקדיש דברים בהתוועדות זו, להתעוררות וחיזוק תקנת לימוד ה'חת"ת' (חומש, תהלים, תניא), והיה מצביע על שייכותם לחג-השבועות: חומש - יום מתן-תורה, תהלים - יום הולדתו ויום פטירתו של דוד המלך ע"ה, תניא - יום פטירתו של הבעש"ט נ"ע, שגילוי תורתו הוא בחסידות חב"ד בכלל, ובספר התניא בפרט (ראה: לקוטי-שיחות, ב, עמ' 307. ח, עמ' 250-249)

במשך שנים רבות היה הרבי מצווה בסיום ההתוועדות להכריז אודות קיום ה"כינוס תורה" אחר החג (ראה להלן) , והיה נותן למארגן ה"כינוס" - הרה"ח ר' מרדכי מענטליק ע"ה - משיירי החלות והשתייה עבור ה"כינוס".

ההתוועדות נמשכה ברוב השנים עד כשעה אחר חצות הלילה, ואחר תפילת ערבית והבדלה (שהבדיל הרבי בעצמו), היה כ"ק אדמו"ר זי"ע מחלק מה"כוס של ברכה" לכל הנוכחים.