ז

עשבים ואילנות

[א]

נוהגין לשטוח עשבים בבית-הכנסת ובבתים בשבועות זכר לשמחת מתן-תורה.. נוהגין להעמיד אילנות בבית-הכנסת ובבתים כדי להזכיר שבעצרת נידונין על פירות האילן ויתפללו עליהם (שו"ע אדמו"ר תצד, יד-טו)

[ב]

כ"ק אדמו"ר זי"ע סיפר, שזכור לו כי בבית-הכנסת שבעיר הולדתו ניקוליוב נהגו במנהג זה (המלך-במסיבו, א, עמ' שטז)

[ג]

בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, וכך בקהילות רבות של חב"ד, לא נהגו בשטיחת עשבים והעמדת אילנות. אולם ב'לוח כולל-חב"ד' נאמר, שנוהגין לשטוח עשבים ולהעמיד אילנות בבתים ובבית-הכנסת.

[ד]

בס' חיי-אדם (קלא, יג) ובמשנה-ברורה (תצד, י) כתבו, שמנהג העמדת אילנות [המובא במגן-אברהם] נתבטל ע"י הגר"א משום שעתה הוא חק לגוים. וכן הוא בחכמת-אדם (פט, א), שהגר"א אסר על העמדת אילנות בחגה"ש מהטעם הנ"ל.

ועוד מובא שמנהג שטיחת העשבים [הביאו הרמ"א ממהרי"ל] נתבטל גם הוא ע"י הגר"א (ספר-הליקוטים, מובא בס' 'הגאון החסיד מוילנא', עמ' קג הע' 35). וראה גם בס' ערוך-השלחן (תצד, ו), שביטול האילנות והעשבים נעשה "בדורות שלפנינו" מטעמים שידעו הגדולים שבדור.

אך בס' אוצר-החיים לרה"ק מקומרנא (פ' קדושים מצוה רסג) כתב: ודוקא כדי להדמות אליהם [אסור].. או כל מה שהוא מנהג פשוט אין קפידא, ולכן מותר להניח אילנות ועשבים בחג השבועות.. דוק והבן אחר כוונת הלב ומנהג המדינה הדברים אמורים. עכ"ל. וכן צידד בס' דעת-תורה למהרש"ם (תצד, ג) שאין בזה משום חקות הגוים.

ובס' שער-יששכר כתב (על העמדת אילנות): כעת מנהגנו שב ואל תעשה עדיף ברוב קהילות חסידים ואנשי מעשה (מובא בדרכי-חיים-ושלום, אות תרלז). וכן הוא גם במנהגי-קומרנא (אות שנט - לא ענפים ולא עשבים - ולא ככתוב בס' אוצר-החיים דלעיל) ובקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות עט - לא עשבים [וגם לא אילנות?]).

בס' שבעים-תמרים על צוואת ריה"ח (סוף סי' ד) כותב: כמה דברים מצינו שהיה נהוג גבן, ואחרי שהמה הנהיגו לעשות ככה וקבעו להם לחוק, מאז בטלו אצלינו לנהוג כן, כמו העמדת האילנות בחג-השבועות בבית-הכנסת ובבתים שהיה מנהג מאז ומקדם.. ועם כל זה הגר"א ז"ל ביטל המנהג דהעמדת אילנות בשבועות, והוא מטעם הנזכר (המחבר הוא הרה"ח ר' חיים שמעון דוב אב"ד הארקי, בנו של הרה"ח ר' אריה ליב זיוואוו אבד"ק סמילוויטש, האמיל ודווינסק - שהיה מגדולי הרבנים חסידי אדמו"ר הצמח-צדק. ויתכן שניתן ללמוד מדבריו גם על מנהג מקומו).

ברם ביסודו עדיין מתקיים מנהג זה בקהילות חסידים רבות, אף כי לעתים בשינויים בין קהל לקהל: מנהגי-ספינקא (עמ' לה), קדושת-ישראל (אות נט - ומשאירים האילנות בבית-הכנסת עד פ' ואתחנן), רזא-דעובדא (עמ' קלח), מנהגי-בעלז (עמ' מו), מנהגי-אליק (אות קנו - כנראה רק עשבים), מנהג באבוב, טשרנוביל, מנהגי-מהריי"ו (אות תיא), מנהגי-קרלין (ובמנהגי הבית-אהרן מקרלין עמ' 8: בערב יו"ט סדרו בחדריו עשב ירוק וקשרו אילנות בבית-התפילה, שלא לשנות ממנהגי ישראל), ערכי-יהושע (אות קס). וראה: לקוטי-מהרי"ח (מה, ב), מנחה-חדשה (תצד ס"ק לו, ובהשמטה בעמ' מד). וראה גם בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שסג-שסד), נטעי-גבריאל (עמ' לח-מא).