ה
ניעורים בלילה וסדר הלימוד
[א]
בליובאוויטש היו ניעורים בליל שביעי של פסח.. וצריכים להתעסק בלימוד כל הלילה (ס' המנהגים עמ' 42, על-פי לוח 'היום יום' עמ' מז. ושם גם דברי אדמו"ר מוהריי"צ: כשהייתי בן תשע, כבר לא שכבתי לישון בשביעי-של-פסח).
ראה אודות מנהג זה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שלא-שלב). ושם מס' יסוד-ושורש-העבודה: מנהג חסידים הראשונים שהיו נעורים כל ליל שביעי-של-פסח לספר הניסים ונפלאות של בוראנו וכו'. ועוד שם, שיש מפקפקים במנהג זה.
[ב]
גם כשניעורים, אין אומרים את ה"תיקון" המיוחד לליל שביעי-של-פסח. וכך כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע בימי הפסח תרצ"א בריגא ('רשימות', ה, עמ' 22) : במענה על שאלתי [אמר אדמו"ר מוהריי"צ]: לא שמעתי גם סברא לאמר "תיקון" בשש"פ. אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע היה ניעור כל ליל שש"פ.
אמירת ה"תיקון" בקהל חסידים נזכרת במשמרת-שלום (לז, א) ובערכי-יהושע (אות קנד). אך בקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות ע), שלא היה נוהג לומר את ה"תיקון" לשש"פ. בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' נז), שבטשרנוביל, ויז'ניץ ולעלוב נוהגים לאמרו. בשיח-שרפי-קודש ברסלב (ד, עמ' עג), שלא היו ניעורים כל הלילה. ולא נזכר דבר אמירת ה"תיקון".
[ג]
ליל שביעי-של-פסח הוא מהזמנים שבהם ניעורים כל הלילה (ס' השיחות תרצ"ט, עמ' 327. וראה עוד שם, תרח"ץ, עמ' 270 - שכמה פעמים הרשה אדמו"ר מוהרש"ב לבנו מוהריי"צ להיות אתו כל ליל שש"פ בחדרו).
[ד]
בליובאוויטש היו לילות שלא קראו בהם קריאת-שמע שעל-המיטה: שביעי-של-פסח... (ס' השיחות תש"ב, עמ'. והכוונה - כנ"ל - שהיו ניעורים כל אותו הלילה. על כך שבליובאוויטש ניעורים בליל שש"פ, ראה גם בס' המלך-במסיבו, א, עמ' רח; ב, עמ' קכט-קל).
[ה]
אדמו"ר מוהר"ש אמר פעם בשש"פ ל"יושבים" - שלמדו אז בליובאוויטש - שעד אחר המקוה אין להם אפילו להתנמנם (ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 274)
[ו]
כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע היה ניעור ליל שביעי-של-פסח. אומר דא"ח ליל שביעי-של-פסח ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ששמע מאדמו"ר מוהריי"צ בימי הפסח תרצ"ב בריגא) [ז]
אאמו"ר [מוהרש"ב] כאברך בחיי אביו - אדמו"ר מוהר"ש - וגם כמה שנים אחר-כך, נהג להיות ניעור בשני הלילות, בשביעי ובאחרון של-פסח. והיה עושה זאת מתוך הרחבה. ואמר כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ]: גם הרה"צ ר' הלל [מפאריטש] היה ניעור באחרון-של-פסח (ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 276. וראה גם בשיחות תרצ"ז שם, עמ' 236, שהרה"צ ר' הלל היה ניעור בשש"פ וגם באחרון-של-פסח)
[ח]
פעם נהגו בשש"פ להיות ערים כל הלילה, ללא חכמות, פשוט להיות ערים. היו לומדים כמה שיעורים, נגלה ונסתר. הנסתר היה גם הוא נגלה (משיחות פסח תש"ט, ס' המאמרים תש"י, עמ' 187)
[ט]
אאמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע אמר, בשש"פ הישיבה כשלעצמה היא גם-כן ענין (ס' השיחות תרצ"ז, עמ' 234)
[י]
פעם היו מורים לאברכים ללמוד בליל שביעי-של-פסח את המאמר ד"ה "הים ראה" שבלקוטי-תורה.
אחרי הסעודה מסר כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ]: אם יהיה להם - לאנ"ש הנאספים - שכל, ילמדו עתה בליל שש"פ ברבים את המאמר "הים ראה וינוס", ויהיו דבוקים ברבי [אדמו"ר הזקן] (ס' השיחות תש"ד, עמ')
[יא]
כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] היה אומר, שבשביעי-של-פסח ילמדו את המאמר ד"ה "והניף" שבלקוטי-תורה (המלך-במסיבו, ב, עמ' קלב) . 1
הערות
- 1. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מספר באחת משיחותיו: פעם נכנס אאמו"ר [מוהרש"ב] ופגשני לומד דרך-חיים. ואמר אאמו"ר: בשביעי-של-פסח לומד אברך חסידי דרך-חיים?! והציע לי ללמוד את ד"ה "והניף ידו" שבלקוטי-תורה (על-פי ס' הלכות-החג-בחג, עמ' 188).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.