קעח

הניעורים בלילה

[א]

כשהיינו אברכים צעירים, היינו ניעורים במשך כל הלילה הראשון של פסח (ס' השיחות תש"ד, עמ' 81. ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם: ראה פרי-עץ-חיים שער חג-המצות סוף פרק ו [בדפוס קארעץ הוא בפרק ז: ראיתי אנשי מעשה, כי בליל ראשון של פסח היו נעורין כל הלילה והיו מתעסקים בתורה ומספרין בענין יציאת-מצרים עד הבוקר]).

ובשו"ע אדמו"ר (תפא, א):..שחייב אדם לעסוק כל הלילה בהלכות פסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ונפלאות שעשה הקב"ה לאבותינו, עד שתחטפנו שינה.

[ב]

בליובאוויטש היו לילות שבהם לא היו קורין קריאת-שמע שעל-המיטה [כלומר, שהיו ניעורים כל אותו הלילה]: שביעי-של-פסח, הושענא-רבה, ליל-שבועות וליל א' דפסח (ס' השיחות תש"ב, עמ')

[ג]

אך אדמו"ר מוהריי"צ הורה להדפיס בלוח 'היום יום' - בשביעי-של-פסח - רק בדבר שלושה לילות שאין ניעורים בהם [שש"פ, הושע"ר וליל-שבועות] (המלך-במסיבו, א, עמ' רצה. ועוד שם בעמ' רפד, שאין ידוע כיצד נהג מוהריי"צ וגם לא האם דייקו בכך בבית אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע. וראה אודות מנהג זה בס' ויגד-משה עמ' רסה-רסט).