קלב

הטיבול

"ויטבול בחרוסת" - רק החזרת, ולא המצה. והמדקדקין בזהירות ממצה שרויה אין טובלין, ורק נותנין מעט חרוסת יבישה על החזרת, ומנערין אותה אחר-כך ממנה. וכן הוא מנהג בית הרב (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

אדמו"ר בשו"ע (תעה, יט) מביא את דעת הסוברים שאין צריכים לטבול בחרוסת את המרור שבכריכה, ודעת הסוברים שגם ב"כורך" צריך המרור טיבול בחרוסת, ומסיים: "והמנהג במדינות אלו כסברא הראשונה, אבל העיקר הוא כסברא השנייה". חילוקי המנהגים בקהל חסידים, ראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שדמ).

והוסף עליו, שגם למנהג סקווירא אין טובלין (הגדה, עמ' כד). ובהגדת ביאלא (עמ' 16), שלא היה מטבל את המרור בחרוסת, ואך את הכורך טבל! בשו"ע ובסידור כתב אדמו"ר, שאחר טיבול ה"מרור" בחרוסת יש לנער ממנו את החרוסת. אך ב"כורך" לא נאמר מאומה בדבר הניעור. וראה דיעות שונות בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שמו).