עו
שבירת האפיקומן
[א]
כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע - ומובן אשר כן עשה גם בנו כ"ק מו"ח אדמו"ר [מהוריי"צ] - היה שובר את האפיקומן לחמש חתיכות.
פעם נזדמן שנשבר לשש חתיכות - והניח אחת הצדה (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע. והוא משיחות הלילה הראשון דחג-הפסח תרח"ץ 1)
[ב]
היות וציור האות אל"ף הוא שלושה קוין, נהגו לשבר את האפיקומן לשלוש חתיכות (ס' השיחות תש"ה, עמ' 83. וראה שם ביאור עניינה של האות אל"ף והקשר שלה לאפיקומן)
[ג]
כנראה ששבירת האפיקומן לחמש חתיכות אינה נעשית תחת המפה (כמדומני שכך ראיתי שנהג כ"ק אדמו"ר זי"ע, וכך גם משמע בס' המלך-במסיבו, א, עמ' קלב. אלא שהרה"ח ר' יוסף יצחק אופן שי' זוכר בבירור שגם שבירה זו נעשתה תחת המפה).
הערות
- 1. ס' השיחות תרח"ץ (עמ' 261). ובלקוטי-שיחות (ג, עמ' 6/1016): כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] סיפר, אשר ראה שאביו כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע שבר את האפיקומן לחמש חתיכות, אבל לא ידע בבירור אם זה בדיוק. עד שראה פעם אשר האפיקומן נשבר לשש חתיכות והניח חתיכה אחת הצדה. ושאל אז אצל אביו הטעם על זה, ואמר לו: אז מען וויל אלץ וויסן ווערט מען געך אלט [=כשרוצים לדעת הכל מזדקנים במהרה]. למחרת הלכו שניהם יחד ובשעת ההליכה נאנח כ"ק מו"ח אדמו"ר. ואמר לו אביו: כל-כך נוגע לך הדבר - וביאר לו אז את הטעם: מצה האמצעית היא כנגד יצחק, ולכן אותיות יחץ הן מאותיות יצחק. ואפיקומן הוא חסד דאברהם, כי אפיקומן הוא אפיקו מן, השפעת מזון, ואברהם היה משפיע לכל ואפילו לערביים. ויצחק הוא בחינת עלייה. וצריך להמשיך מדריגת יצחק שהיא עלייה, בכלים. ולכן צ"ל השבירה במצה האמצעית, לשבור הגבורות דיצחק. והשבירה היא לחמישה חלקים כנגד חמש הגבורות כידוע, ולהמתיק את חמש הגבורות בחסד דאברהם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.