ג

באם נפלה חתיכת מצה לכלי לח, אין משתמשין בכלי זה בימות הפסח, ולשנה הבאה משתמשין בו ללא הגעלה (אף שנחסרים כמה ימים לשנים-עשר חודש, ראה בס' נפש-חיה תנג, ד שנסתפק בזה) . והוא הדין לכלים שאכלו בהם מצה "שרויה" באחרון-של-פסח (כדלהלן עמ' רכד אות ח, עיי"ש שכך נהגו בבית אדמו"ר מוהרש"ב)

יש שנהגו שלא להשתמש בכל כלי שנגעה בו מצה, ואפילו הכלי יבש (ראה: מנהגי סקווירא, עמ' יא. הגדת ראפשיץ, עמ' רפד הע' נ).