יד
ב'רשימות' של כ"ק אדמו"ר זי"ע, מתוארות הנהגותיו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בב' ניסן תרח"צ בפאריז: הדליק חמישה נרות שידלקו כל המעת-לעת. [ואמר:] "זהו כנגד חמישה שמות נקראו לה".. הקפיד - מו"ח כ"ק [מוהריי"צ] שליט"א - להדליקם בעצמו. מלבד הנ"ל, שני נרות על העמוד.
ערבית כחמישים מינוט, וכן מנחה. שחרית 13.15-10.45 אחר כל תפילה, משניות וקדיש דרבנן. 1
וב'רשימות' מב' ניסן תש"ד: היארצייט - יום א'. היארצייט-נר הדליקו [במוצאי ש"ק] קודם "ברכו". חמשת הנרות שעל העמוד - אחר "ברכו".
[ואמר מוהריי"צ]: "אאמו"ר [מוהרש"ב] אמר לי - כי היה מבליע שלא ירגישו - שביום היארצייט אומר "והמרחם" (ב"מודים") בתוספת וא"ו. 2
וגם זה שייך רק למנהגי בית רבינו (הנשיאים?)".
הערות
- 1. מספר הרה"ח ר' רפאל הכהן ע"ה (שמועות-וסיפורים, א, עמ' קנ), את ששמע מר' מאיר נתן הופשטיין מווין: בהיות כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] זי"ע בפורקערסדארף [הסמוכה לווין], חל ב' ניסן [תרצ"ה] ביום שישי. ושלח אדמו"ר לבקש מאנשי העיר שישלחו לו כמה בחורים למנין, כי יש לו יארצייט אחרי אביו אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע. אחד מהנכבדים רצה גם-כן להיות נוכח בתפילת אדמו"ר, והיתה לו חנות, והשאיר את החנות לפקידים, בחשבו שזה יקח שעה בערך. והנה אדמו"ר התפלל באריכות גדולה ובבכיות עצומות, וארך זה כמה שעות, ובא בשעה 1 אחר הצהרים. הדבר נתפרסם לרבים, ולשנה הבאה לב' ניסן שכרו אוטובוס מיוחד, ובאו הרבה אנשים לתפילה. והנה אדמו"ר זי"ע התפלל פשוט בזמן קצר כרגיל. עכ"ל (אלא שבב' ניסן תרצ"ו היה הרבי באוטבוצק ולא בפורקערסדארף!).
- 2. כפי שנוהגים בשבת ויו"ט (וראה בשער-הכולל ט, לב). ובשנת תשמ"ח נהג כך כ"ק אדמו"ר זי"ע גם ברוב הימים שאין אומרים בהם תחנון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.