ג
אחר אמירת ה"נשיא" אומרים "יהי רצון" (הנדפס בסידור תורה-אור), 1
וגם כהנים ולויים אומרים אותו (ס' המנהגים. 'היום יום' עמ' מא)
אאמו"ר [מוהרש"ב] ציוה לגיסו הרמ"ה [=ר' משה הורינשטיין] הכהן לאמר ה"יהי רצון" שאחר ה"נשיא", ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור ('היום יום', שם. ומצד "עיבור" אפשר להיות שייכות לכל שבט ולכל השבטים - לקוטי-שיחות, לב, עמ' 21. עיי"ש)
ומקור הדברים הוא במה ששמע אדמו"ר זי"ע מחותנו אדמו"ר מוהריי"צ (בפאריז, ב' ניסן תרח"צ), והוא לו ב'רשימות': אומרים גם ה"יהי רצון" (שאחר ה"נשיא"). בליובאוויטש גם כהנים ולוים אמרו. וכן ציוה אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע לדודי הרמה"כ [=ר' משה הורינשטיין הכהן] שי', כי זה שייך לעיבור (נשמה הבאה בס [וד] עיבור. הכותב). עכ"ל.
חילוקי המנהגים בזה, ראה בס' נטעי-גבריאל (א, עמ' יט-כ).
הערות
- 1. כל אחד ואחד מישראל אפשר שיהיה כלול משאר כל ישראל, ואפשר שיקבל את האורות של כל השבטים. ומה שאומרים בנוסח ה"יהי רצון" " שבאם אני עבדך משבט (פלוני) כו'", אף שיש בו מכל שבט ושבט, הרי זה מפני שבאם כפשוטו הוא משבט פלוני, מקבל מהאורות של אותו שבט בגלוי יותר, ביתר שאת וביתר עוז . משא"כ אם הוא משבט אחר, מקבל רק מעין כו' (על-פי לקוטי-שיחות, לב, עמ' 21).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.