לד

מצד הדין דעתי ברורה, שבהנוגע לחג-השבועות תלוי אך ורק במספר הימים, ומספר זה מסור לכל אחד ואחד - ובמילא העובר את קו-התאריך אין לו להתחשב כלל בזמן חגיגת חג-השבועות דבני-ישראל למקום שם בא, כי-אם לחוג אותו ביום החמישים למספרו הוא (שאז הוא משונה ביום אחד מחגיגת היהודים דרי המקום - כמובן באם לא יעבור קו-התאריך בכיוון הפכי באמצע ימי הספירה). וכנ"ל, דעתי ברורה בהאמור, אבל בכל זאת תמיהא מילתא ביותר.. לכן יש להשתמט מלהכנס בהנ"ל ככל האפשרי (אג"ק אדמו"ר זי"ע, כ, עמ' קמח) .

ונתבאר הענין בלקוטי-שיחות (ג, עמ' 995 ואילך (ושם נאמר, שאף אם יחוג את חגה"ש ביום החמישים לספירה שלו, אבל "זמן מתן תורתנו" אין לו לומר אלא ביום השישי בסיון). וראה בס' שערי-הלכה-ומנהג (או"ח ח"ב עמ' קמח-קסב).

שקו"ט בדברי הפוסקים וביאור הענין באריכות, ראה בקונטרסו של הרה"ג ר' עזרא שוחט שליט"א "בדין העובר את קו התאריך, לענין שבת ויו"ט ספירת-העומר ושבועות", בקובץ מגדל-אור, ז, יא ניסן תשמ"ט, עמ' 383-111 (ולענין חגה"ש, בעמ' 327 ואילך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.