כז

איתא בס' מנחם-ציון מהרה"ק רמ"מ מרימנוב (ערב יו"ט האחרון של פסח): מנהג ישראל תורה היא, שכותבין באגרתות "למספר בני ישראל" (לפי שאסור להסיח דעתו מהספירה, שצריכין להיות שבע שבתות תמימות. וכמ"ש בזוה"ק דצריך דלא יתאבד מיניה חושבנא דא) .

אך רבוה"ק לא נהגו כך בדרך-כלל, לבד מיום ל"ג בעומר. ובל"ג בעומר עצמו, מצינו פעם שאדמו"ר מוהרש"ב כותב "הילולא רבא דרשב"י זיע"א", ואינו מזכיר את הספירה (אגרות-קודש, א, עמ' יד) , ופעם כותב "ל"ג בעומר" (שם, עמ' קצז) . פעם אחת מצינו שהמשיך כך גם ביום המחרת: "ל"ד לספה"ע" (שם, ב, עמ' תשצג) .

גם אדמו"ר מוהריי"צ השתמש בתאריך המכתב בביטוי "הילולא דרשב"י" (אגרות-קודש, א, עמ' ת) , ובשאר מכתביו הספורים שנכתבו ביום זה, כתב "ל"ג בעומר" (שם, י, עמ' קסה; יג, עמ' של) , או אף "ח"י אייר" ללא ציון הספירה כלל (שם, ז, עמ' רנז; ח, עמ' שג) .

במכתביו לכלל וכד' נקב אדמו"ר זי"ע בדרך-כלל בתאריך "ל"ג בעומר", אך במכתבים פרטיים מצוי ביותר גם התאריך "ח"י אייר" בלבד (אגרות-קודש, יא, עמ' קז-קח; יג, ע-עה; טו, קמב-קמו; יח, שעח-שעט; כא, רס-רסא. תלג; כג, קעח). לעתים גם "ח"י אייר הילולא דרשב"י" (שם, ג, רצט; יט, ש) , ולעתים "הילולא דרשב"י" בלבד (שם, ג, קו. רצט) . המנין "למטמונים" [=מ"ט מונים] מצוי גם הוא, פעמים ספורות בלבד (שם, ז, רמט: "ל' למטמונים"; ז, רנה: "ל"ו למטמונים"; יא, קו: "ל"ב למטמונים") . בב' אייר - יום הולדתו של אדמו"ר מוהר"ש - כתב הרבי לפעמים "תפארת שבתפארת" (שם, יא, מט; יז, סד; כג, שעח) , ומצינו גם "תפארת שבהוד" (לקוטי-שיחות, לב, עמ' 254) .

באגרות-קודש מוהר"ש (עמ' י) מצינו איגרת מליצית, הזמנה לחתונת בתו, ובה התאריך: "כ"ג למב"י [=למנין בני-ישראל] יתבר"ך [=תרל"ב]".