עה

הפריסה

[א]

יחץ . ויקח מצה האמצעית ופורסה לשנים, חלק אחד גדול מחבירו, וחלק הגדול יניח לאפיקומן והקטן מניח בין הב' מצות (סידור אדמו"ר)

[ב]

ופורסין המצה כשהיא בתוך המפה, מכוסה (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע)

[ג]

ל"יחץ" הוצאתי את האמצעית כדי לפורסה, ואמר לי [מוהריי"צ]

שצריך לפורסה בלי ראות ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ה, עמ' 19, מימי הפסח תרצ"א בריגא) .

פריסת המצה כשהיא מכוסה בתוך המפה, רשומה גם בהגדת זידיטשוב (עמ' מז), בהגדת סקווירא (עמ' כב) ובהגדת רוז'ין (עמ' מג - כמנהג בויאן). וכן הוא מנהג גור. אך מנהג העולם הוא שמגלין ופורסין המצה לעיני המסובין (נטעי-גבריאל, ב, עמ' רפז).