<h3>הגירתו לירושלים</h3>

עם סיום המלחמה חזר לאה"ק. הישוב החב"די בחברון כבר בטל באותה שעה, כדלקמן פכ"ו, ולכן התיישב בירושלים.

בימי המלחמה מונה ר' יעקב יוסף סלונים לרב העדה האשכנזית בחברון.

כשחזר שיל"א לאה"ק שאלו הריי"ס אם דעתו לחזור לרבנות חברון, וע"ז השיבו ביום בדר"ח תמוז תרפ"א (ארכיון שיל"א):

כ"פ בקשתי והזהרתי מאד שלא יגיעך שום חסרון מצדי ושאתה נצרך וכו' וכו' ואתמול אמר לי הרי"י הנ"ל [טייטעלבוים] שכבר שלחו משכורתך במילואה. וזה לך האות שאני עדיין לא קבלתי מהם מאומה [עבור רבנות חברון].

מ"מ לא היה הדבר חתוך וברור, ובאור ליום ד' ח' אדר התרפ"ב, כותבים אליו חברי ועד העדה האשכנזית בחברון (ארכיון שיל"א):

אנחנו הח"מ חברי ועד העדה האשכנזית בחברון שנבחרנו ע"י כל בני העדה ושאשרנו כבר גם ע"י הממשלה, חושבים לחובותנו, למלא רצון בוחרנו, לפנות לכת"ר במכתבנו הקצר הזה, ולבקש מכת"ר בלי שום איחור ועכוב לתת תשובה ברורה ומחלטת, על דרישת העדה, היוכל כת"ר לבא לחברון לשבת ישיבת קבע ולמלאות את חובותיו, חובת רב בישראל. על כת"ר להבין, כי כל ההרס והחרבן של העדה האשכנזית בחברון בא רק ע"י זה, שאין לנו רועה ומנהיג. ואם מחמת אונס א"א לכת"ר לקבוע מושבו בחברון תומ"י הננו מתכבדים לבקשו לבא שלום באלו הימים לעה"ק חברון ת"ו, לטכס עצה ולהחליט על כל הדברים העומדים על הפרק.

מסתבר שבשעה זו הוחלט סופית לבחור את ר' יעקב יוסף סלונים לרב קבוע בחברון. אמנם זה כבר לא קשור לנושא ספרנו זה על תולדות חב"ד באה"ק, שבאותה שעה כבר לא היה קיים ישוב חב"די בחברון, ויבואר לקמן פכ"ו.

שיל"א התיישב בקביעות בירושלים, שם עזר בחידוש הישיבה "תורת אמת" בשנת תרפ"ב - כדלקמן פל"א, ושם עמד בראש "כולל חב"ד" - כדלקמן פמ"ב.

הוא נפטר בירושלים בער"ח שבט תשי"ב.