<h3>ר' יעקב (כולי) סלונים וסייעתו</h3>

לערך בשנת תר"ד הורה כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" לכמה מבני משפחתו לעלות לאה"ק ולהתיישב בחברון. מאז ואילך היו העולים האלה יסוד הבנין של הישוב החב"די בחברון, מהם אבן ומהם פינה.

שלוש מנכדות כ"ק אדמו"ר הזקן עלו אז מליובאוויטש לחברון, הן ומשפחותיהן: א) מרת מנוחה רחל בת כ"ק אדמו"ר האמצעי, עם בעלה ר' יעקב סלונים וכמה מבניהם. ב) מרת שרה רבקה בת הר"מ באדה"ז, עם בעלה ר' נחום יוסף שניאורסאהן ובניהם. ג) מרת רחל בת הר"מ באדה"ז, עם בעלה ר' משה צבי פונדמינסקי ובניהם.

על עליית שלוש המשפחות האלו ותולדותיהן ראה ס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 57-52; 60; 74-69. "הצאצאים" ע' 105-100; 166-161. נוסיף עליהם איזה פרטים:

במפקד תרכ"ו רשומה האלמנה מנוחה רחל בת אדמו"ר, בת 63, עלתה בשנת תר"ג; א"כ נולדה בשנת תקס"ג. אמנם בס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 52 מביא מסורה שנולדה בי"ט כסלו תקנ"ט, ומוכיח שעלתה בשנים תר"ד-ה.

בעלה ר' יעקב (כולי) נפטר ביום ב' טבת תרי"ז. במפקד תרט"ו רשום שהוא הגבאי בביהכ"נ וחזן בימים נוראים "אין לנו חזן קבוע ובימים נוראים מתפלל הרב ר' שמעון מנשה והרב ר' יעקב ובנו ר' ליב סלאנם". עמד בראש החברה קדישא ובראש חברה גמ"ח. שלושה בנים ושלושה בנות היו להם. לפי הנראה עלו ביחד עם שלושת הבנים והבת הקטנה. שתי הבנות הגדולות נישאו בחו"ל לפני עלייתם. אמנם כעבור שנים רבות עלו גם הן והתיישבו בחברון:

הבת הראשונה היא, כנראה מרת שטרנא ריזא, אשת ר' שלום קזרנובסקי. הם עלו לחברון, ע"פ פקודת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנים תר"כ-כא. בנם ר' אליעזר שמעון כבר היה נשוי אז ונשאר בחו"ל. הוא עלה עם משפחתו והתיישב בחברון בשנת תרל"ג. בנו ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א) עלה יחד אתו, והיה מראשי עדת חברון, הרב וממנהלי הכולל, משנת תרס"ג ואילך (ראה לקמן פכ"ג).

הבת השניה מרת רוזא מינא, אשת ר' ברוך מרדכי אפרת, עלתה לחברון לעת זקנה, בשנה שבנה ר' דובער אפרת היה הרב בחברון (ראה לקמן פי"ד).

שלושת הבנים: ר' יהודה ליב, ר' לוי יצחק ור' מרדכי דובער, היו כולם ממנהלי הכולל, וכך גם חתנם השלישי, ר' בנימים רבלין, אשת הבת הצעירה מרת שרה פרידא, גם הוא היה ממנהלי הכולל.

יחד משפחת סלונים, 6 נפשות, עלו גם שני בנות הר"מ באדה"ז ומשפחותיהן, שכללו ביחד באותה שעה 10 נפשות:

מבין כל הנ"ל ברצוני להוסיף רק פרט אחד, בקשר לחשוב שבין הבנים ר' שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שינאורסאהן (שזבני), מחבר הספרים: נמוקי שזבנ"י ועוד. הוא נפטר בשנת תרמ"ב, וע"פ הס' "תולדות משפחת הרב מלאדי" ע' 98 השאיר אחריו בן אחד - העו"ד דוד צבי אריה שניאורסאהן (גיסו של שיל"א). בס' "הצאצאים" ע' 207 מוסיף עליו גם בת - מרת נחמה, אשת ר' ישראל פרלקוורט. גם רשימה זו אינה מלאה, שהיו לו עוד בנים שעדיין לא נזכרו עלי ספר:

כאשר נפטר שזבנ"י בחורף תרמ"ב, השאיר כמה בנות גדולות ובנים יתומים קטנים. בית הדין, בצירוף שני אחיו חיים צבי ופנחס, מינו שני אפוטרופסים לנכסיו. חוזה האפוטרופסים נמצא בספריית ירושלים מס. 1359, ובו נאמר בין השאר:

אפוטרופסים על עזבון המנוח ר' שניאור זלמן שניארזאהן.. לטובת היתומים.. ניתן להם רשות ויכלת להתפשר עם בנות המנוח ז"ל שיהי' לפי דעתם לטובת היתומים.

נרמזו פה לפחות שתי בנות ולפחות שתי יתומים. מלבד דוד צבי אריה ונחמה הנ"ל, רשומים במפקד תרט"ו הבנות מרים והנדיל. ובפנקס חשבונות כולל חב"ד משנת תרל"ג רשומות: שפרה בר"ז ברנ"י; אחותה נחמה. במפקד תרל"ה רשום (מלבד הנשואים כבר, שנרשמו בפ"ע) בן אחד. ואפשר שאחד מהיתומים הנזכרים בחוזה הנ"ל נולדו אחרי שנת תרל"ה.