<h3>המשפיע ר' אלטר שמחוביץ</h3>

החסיד המפורסם רבי אלטר שמחוביץ שימש כמשפיע בישיבת "תורת אמת" במשך י"ב שנים, משנת תרפ"ז ועד לפטירתו בשלהי חורף תרצ"ט.

ר' אלטר היה מהתלמידים השלוחים הראשונים, שנשלחו מליובאוויטש לחברון לייסד שם את הישיבה "תורת אמת", בתחלת שנת תער"ב. בשלהי אותה שנה חזר מחברון להמשיך לימודיו בליובאוויטש. כשחזר ר' אלטר לליובאוויטש הי' בין ה"חוזרים". בקיץ תער"ג נסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע למעיינות הרפואה בחו"ל. כיון שלא רצה להפסיד את המאמרים שאומר כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ביקש את אחד מהחוזרים, ה"ר אלי' סימפסון לכתוב לו בכל שבוע את תוכן המאמר, והוסיף, באגרת כ' תמוז (אג"ק שלו חי"א אגרת ג'תשמו): "ואתה וידידי הבחור ר' אלתר שי' תעשו זאת".

בקיץ תרד"ע הוכרח הרש"ז הבלין ובני ביתו לחזור לרוסיה. הם התגוררו בצל האדמו"ר במשך שבע שנים, כמסופר כל זאת לעיל. במשך תקופה זו לקח לו הרש"ז הבלין את ה"ר אלטר לחתן לבתו מרת רבקה.

לאחרי החתונה, בקיץ תרע"ז, התמנה לנהל את מחלקת הישיבה "תומכי תמימים" אשר בעיר שצעדרין (ראה אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ה אגרת א' סח).

בשלהי שנת תר"פ עברה ישיבת תומכי תמימים מקרמנטשוק לרוסטוב. המנהל היה חדב"נ הרש"ג שליט"א ועוזרו היה ר' יצחק ע"ה גולדין. הרעב היה גדול אז וכל דאגתם של המנהלים היה למצוא מעט לחם עבור התלמידים. המשגיחים וראשי הישיבה היו בחורי ישיבה, כיון שלא היתה כל אפשרות להשיג משכורת עבור אברך, שיוכל לחיות בה הוא ובני ביתו. ר' אלטר כבר היה נשוי אז, ומ"מ הוחלט למנותו כמשפיע בישיבה בחורף תרפ"א. מספר על כך ר' יצחק גולדין הנ"ל בזכרונותיו:

השאלה הי' אז [אם] לקבל את ר' אלתר מפאטשעפ ע"ה למשפיע לדא"ח, רק מצד העדר המעות לא יכלו לקבל אז הוצאה כזו.. והתחלתי לבקש שיקחו את ר' אלתר מפאטשעפ בתור משגיח - דא"ח, ואמר כ"ק [אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע], יצחק, דעם מצב וייסטו דאך בעסער, איך דעתך? ועניתי: אם יהי' תו"ת יעזור השי"ת על ההוצאה, המשגיח - דא"ח הוא איש הפנימי של תו"ת ולולי זאת איזה יתרון יש בתו"ת. והצעתי רק ליקח את ר' אלתר הנ"ל. והרש"ג שליט"א עמד [על כך ואמר] שאי אפשר ליקח הוצאה כזו, בזמן דחוק כזה. ועניתי בשחוק: פון דעם דוחק ווייסט איר דאך ניט [כי הר"י הנ"ל היה הממונה על השגת המעות לקיום הישיבה] במילא לא תדעו מדוחק הזה. ושחק כ"ק וכנראה שנהנה מזה. ושאלני: יצחק, איך דעתך? ועניתי: דעתי כמקודם. וענה כ"ק, אני מסכים עם יצחק. גיי נעם אלתר'ן והשי"ת יעזרך ותצליח. ולא חכיתי זמן רב ותיכף הלכתי אל השוק מקום שהי' ר' אלתר הנ"ל עומד ומוכר לנכרים ונכריות קוואס.

לראות את ר' אלתר הנ"ל במצב כזה הי' כל לב נמס. הוא הי' בשצעדרין משגיח ומשפיע שלי, איש חכם לב-טוב, בנוגע לתו"ת עובד ומשכיל. כל ענין פרטי של כל בחור מתו"ת הי' אצלו ענין נפשי. והוא ר' אלתר הי' צריך לעמוד בשוק.

וכשבאתי אצלו אמרתי לו: ר' אלתר מה יהי' התכלית מזה, יותר טוב שתלכו לתו"ת למשגיח, וענה לי: גלייב מיר יצחק שמאוד מאוד חפצתי יותר בתו"ת מלעמוד פה, אבל מה אעשה, דיא קינדער בעטין ברייט. אז הי' מצב כזה, לא הי' מדברים ודורשים רק לחם. ועניתיו: כ"ק אדמו"ר נבג"מ הסכים שתלכו לתו"ת. וענה לי אם אתה לוקח ע"ע שאתה תשלם את משכורתי אז אלך, ועניתיו הן. ותיכף לקח דעם עמער מיט דיא קוואס ושפך והלך בשמחה רבה. ואז אמרתי לו כל הענין. ולמחרתו יצא על משמרתו, ובהאולם הי' שמחה רבה כשראו את ר' אלתר הנ"ל על הבימה.

בשנת תרפ"א נוסדה הישיבה "תומכי תמימים" בווארשא. מנהליה ביקשו מאת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לשלוח להם משפיע להדריך את התלמידים והוא שלח להם את ר' אלטר. באגרת שכתב ה"ר אלחנן דובער מרוזוב, מזכירו של הרבי, לערך בחודש טבת תרפ"ב הוא מספר (ס' התולדות ח"ג ע' 371):

על פי הצעת בן רבינו שליט"א נפתחה מערכת ישיבת תומכי תמימים בעיר וארשה, ויסע לשם אחד המנהלים (אשר נהל ישיבת תומכי תמימים בשצעדרין) הרב ר' אלטער שי' שימחאוויץ, לנהל מערכת ווארשא.

הוא יצא בדרכו לווארשא בשלהי שנת תרפ"א. בחה"ס היה בדרכו בעיר מינסק ובמשך החורף הגיע לווארשא (ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרות צה-ו.

ועל הצלחתו - ראה שם אגרת קכג). על נסיעתו והגיעו לווארשא מספר ה"ר מאיר שי' בליזינסקי (כפר חב"ד גליון 326 ע' 21):

בקיץ תרפ"א הודיעה ההנהלה לרבינו נ"ע על התייסדות הישיבה [בווארשא]. במכתבו הביע הרבי את שביעות רצונו, וכן הודיעם כי הוא שולח את הרה"ח ר' אלתר שימחוביץ בתור משפיע לישיבה.

בדרכו מרוסיה לפולין, הבריח ר' אלתר את הגבול ועבר דרך יער אחד.

בגלל הקור הקשה ששרר אז - קפאה כף-רגלו והעבירוהו לבית-החולים בוילנא, שם נאלצו לקטוע ממנו את כף-הרגל.

לפני פסח, אותה שנה, הגיע ר' אלתר לוורשה.

אנו התלמידים ראינו אותו לראשונה באחרון של פסח, ערכנו קידוש והתוועדות רבתי, בביתו של ר' זלמן שמוטקין. התוועדות זו נמשכה ברציפות עד למחרת היום, ור' אלתר אמר אז את המאמר "והניף ידו על הנהר".

עם בואו, הכניס רוח חדשה בישיבה. רמת הלימודים, בנגלה ובדא"ח, עלתה במאור, ואוירה מרוממת שררה בין התלמידים.

ר' אלתר היה אומר, כי יכול הוא להעיד על ר' שילם [קוראטין, המשפיע בליובאוויטש] שעבד את ה' עד כמה שנברא מסוגל להגיע. אף אנו יכולנו להעיד כזאת על ר' אלתר עצמו. הוא היה מתפלל כל יום עד השעה 3-4 אחה"צ, והשפיע עלינו השפעה מרובה...

כאן, בוורשה, התגורר יחד עם בני משפחתו - אשתו ושלוש ילדותיו - ובגלל תנאי המגורים הירודים, הצטנן וחלה במחלה כרונית קשה. בסופו של דבר עלה שוב לארץ הקודש, לפי הוראת רבינו; ביחוד כאשר אוירא דארץ ישראל ומזג האויר שלה - שיפרו את מצב בריאותו.

לערך בשנת תרפ"ז בא ר' אלטר לירושלים. תאריך המדויק לעלייתו לאה"ק לא הצלחתי לברר לע"ע. באגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביום ז' טבת תרפ"ז (אג"ק שלו ח"א אגרת שיא) נזכרים רק הרשז"ה הרמ"ד והרמ"ל בין עובדי הישיבה.

נראה שהיה עדיין אז בישיבת "תומכי תמימים" בווארשא. בכ"ב [או כ"ד] תמוז של אותה שנה נפטרה עליו אשתו רבקה (ראה "המשפיע ע' קח; ש). ביום ב' עקב תרפ"ז כתב ה"ר שרגא פייויש זלמנוב מווארשא לירושלים מכתב ניחום אל הרש"ז הבלין ואל חתנו ר' אלטר. יוצא איפוא, שר' אלטר הגיע לארה"ק לערך באביב תרפ"ז, זמן קצר לפני פטירת אשתו.

כבר סופר לעיל שבאביב תפר"ח נסע הרש"ז הבלין עם עוזרו הרמ"ד רבקין לארה"ב ונעצרו בדרך בריגא, לקבל הוראות וברכת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בקשר לדרכם זו. בי"א אייר קבלו את מכתבו הכללי לאנ"ש (אג"ק שלו ח"ב אגרת שעו), בדבר מטרת נסיעתם לארה"ב "בשביל לעשות בעזרתו ית' מעמד לחיזוק הישיבה תורת אמת יצ"ו". באותה אגרת נזכר לראשונה גם ר' אלטר בין העובדים בהדרכת התלמידים בישיבת "תורת אמת", ומוסיף:

למען הביא ההחלטה הנזכרה אל פועל טוב בעזה"י בסדר מסודר באו לפה ידידנו, ואתי עמי סדרנו סדר מסודר בהנהגת הישיבה אשר נמסרה על יד כבוד הרבנים הר"ר אלטער שי' והר"ר משה ארי' לייב שי' הנ"ל, בכל משך העת אשר יתארך נסיעתם.

הוא נשאר בארה"ק עד סוף הקיץ, אז נסע לחודש תשרי תרפ"ט לרבי בריגא, כנזכר באגרת המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, שכתב אל ה"ר ישראל דזייקובסאן ביום י"ח אלול "יש כאן אורח נכבד בא על ימים נוראים לכ"ק אדמו"ר שליט"א הרב אלטר שמחהוויץ".

במשך זמן שהותו בריגא כמעט גמלה ההחלטה להשאירו בווארשא, שם ימשיך לנהל את הישיבה "תומכי תמימים" כמקדם. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אף כתב מכתב מיוחד בנושא זה, ששוכפל והתפרסם. באגרת זו נאמר בין השאר (אג"ק שלו חי"א אגרת ג' תתיט):

בזה הנני להודיעם אשר למשגיח הכללי בדא"ח וכללות הנהגת המוסד הק' הלזה בסדרו מניתי את כבוד תלמידנו הכי משובח נכבד ונעלה, הרב הנודע לשם טוב משכיל ועובד אלקים, בעל מדות טובות וו"ח אי"א מוהר"ה אלטער יחי', ועליו העמסתי עול הקודש בכל עניני ההשפעה וההדרכה כפי אשר דברתי בארוכה, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.

מ"מ, בסופו של דבר הוחלט שר' אלטר יחזור לירושלים לעזור על יד חותנו בניהול הישיבה "תורת אמת". באמצע חורף תרפ"ט חזר הרשז"ה לזמן קצר לאה"ק, ובאותה שעה כבר חזר אף ר' אלטר לאה"ק. ביום י"ח שבט כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרשז"ה (אג"ק שלו ח"ב אגרת תכו):

בזה הנני מבקשו וממלא את ידו, וידי ידידי חתנו הר"א שי' להתייעץ היטב בהעמקה ושיקול הדעת, על אדות התלמדידים שי' הנמצאים כעת, בין בחורים ובין אברכים יחיו, לשקול בפלס כל אחד ואחד ביחוד עם מעלותיו וחסרונותיו, באופן האפשרית לשלחם שמה [לארה"ב] על מנת עבודה ותעמולה בעניני חסידות וקירוב הדעת בתחיית העצמות היבשות.

בהיותו עתה בביתו, יסדר עם הר"א שי' עניני הישיבה בעזה"י בסדר מסודר, ויחפשו בחופש מחופש להשיג תלמידים שי' בעלי כשרון, ולנטוע בהם את הנטיעות הטובות בעזה"י, שיהיו מסורים ונתונים את המטרה האמיתית, להיות טופחים על מנת להטפיח בטל תורה ואורחות התעוררות הלב במדות טובות בימין מקרבת.

בנוסף לעבודתו בישיבה מינהו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע גם בתור משפיע קבוע בעיה"ק ירושלים. כך כתב לו ביום ג' שבט תרצ"ו (אג"ק שלו ח"ג אגרת תתכט):

הנני ממנה אותו למשפיע קבוע בירושלים עיה"ק תובב"א ללמוד דא"ח ברבים ולחזור דא"ח ולסדר בעזרתו ית' שיעורים ללמוד דא"ח ברבים בבתי כנסיות של אנ"ש שי' בעיה"ק ירושלים תובב"א. ולסדר ולקבוע זמנים להתועדות של אנ"ש שי' יחדיו, כפי תנאי המקום, ובמדה האפשרית להיות נוכח בעצמו בכל התועדות, ולעורר על דבר לימוד דא"ח ושמירת עניני החסידות, והסדר דשבת מברכים.

ועוד הולך ומפרט לו את פרטי העבודה המוטלת עליו.

בט"ז ניסן של אותה שנה נפטר הרש"ז הבלין. באגרת התנחומין לאלמנה והיתומים כותב בין השאר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (שם אגרת תתלו):

עתה בהכרח הדבר להעמיד ישיבת תורת אמת על בסיסה בתלמידים בעלי כשרון וברוח החסידות אשר בעזה"י תהי' מוכשרת לשאת על עצמה שם קדש הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצולקקה"ה נבג"צ זי"ע, ובתור מנהל רוחני - עם השתתפותו וחוות דעתו בעיניני גשמיותה של הישיבה - יתמנה ידידנו הרב החסיד הר"א שליט"א שימחאוויטש.

בעבודה זו התעסק, עד לפטירתו בז' ניסן תרצ"ט.