<h3>ר' יוסף יהודה ליב משיוף</h3>

בס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי' ע' 44 כותב בקשר לר' משה משקלוב:

האגדה מספרת: כי בשעה שרצה לעלות ארצה בתקופת עלית ההחסידים בשנת תקל"ח בערך התיעץ עם חבריו החסידים ותשובתם היתה: כי מכיון שהעליה לא"י היא רק למות בה, והוא עודנו בגיל בינוני ויש לו עוד לחיות כשלשים שנה כפי שיש לקוות, - הרי אין לו למהר בזה. אחר-כך שאל ר' משה בעצת כ"ק אדמו"ר רבנו הזקן בעל התניא, וכפי שמוסרים היתה תשובתו של כ"ק אדמו"ר: "יפים שלשים יום בארץ-ישראל משלשים שנה בחוץ לארץ". וכך היה - ר' משה עלה וחי בארץ (בטבריה) רק 30 יום מאמצע אלול עד לימים שבין יוה"כ לסכות.

על בנו ר' חיים משיוף כותב שם ע' 50:

הר' חיים שו"ב משיוף (השו"ב הראשון לעדת האשכנזים בעיה"ק ירושלם (תו"ב) בא לאה"ק בעליה הראשונה יחד עם אביו, בשנת תקל"ח בערך. נפטר בירושלם ר"ח תמוז תקצ"א.

ועל נכדו ר' יוסף יהודא ליב משיוף כותב שם ע' 60: הר' יוסף יהודא ליב משיוף שנקרא "יושע החברוני". אשתו מרת גיטל בת אידלא ואפרים יצחק אפשטין.

על הדברים האלו חוזר שם (ע' 71) בקשר לבתו מרת שמקא אשת ר' מרדכי דובער סלונים:

היא היתה ילידת הארץ בת הר' יוסף יהודא ליב משיוף שנקרא "יושע-החברוני" יליד הארץ, בן הר"ר חיים שו"ב (השו"ב הראשון לעדת האשכנזים בירושלם) שבא לאה"ק בהיותו קטן יחד עם אביו הר' משה משקלוב בשנת תקל"ח בערך.

איני יודע עד כמה אפשר לסמוך על האגדה הנ"ל, בקשר לר' משה משקלאב.

הוראת כ"ק אדמו"ר הזקן המובאת בה "יפים שלושים יום בא"י משלשים שנה בחו"ל" נראית מוזרה ותמוהה. גם שאר הפרטים שבסיפור הזה נראים מפוקפקים. אפילו שם העיר "טבריה" לא נראה מדויק, שהרי בתחלת בוא החסידים לארה"ק, באלול תקל"ז, התיישבו בצפת ולא בטבריה, ורק כעבור שלוש וחצי שנים, בשנת תקמ"א, עבר חלק מהם לטבריה, כדלעיל פ"א.

אך בנוסף לכל זאת נראה לי, שאף אם התרחש אי פעם מאורע כזה, לא היה מעשה זה בזקנו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף הנ"ל. יתירה מזו נראה לי, שר' יוסף יהודה ליב משיוף אף לא היה בנו של ר' חיים ב"ר משה הנ"ל - השו"ב הראשון לעדת האשכנזים בירושלים, שהרי:

א) במפקד מונטיפיורי משנת תקצ"ט מופיע: ר' יוסף יהודה בהר"ר חיים.

מולדתו: שקלאוו. שנותיו: לג. בא לאה"ק: [תק"]צ. מעשיו: תורה וע'. נשוי.

ילדיו וגיליהם: יעקב - יג. טויבא - ח. רבקה - ו. חיים יצחק - ב. סימע - א' חוד'.

אין כל ספק בדבר, שר' יוסף יהודה זה הוא ר' יוסף יהודה ליב משיוף, ששמות בניו וגיליהם מתאימים לידוע לנו ממקורות אחרים: ר' יעקב זבולון משיוף מסופר עליו בס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי' ע' 75 שנפטר בשנת תרכ"ח בן 42 - א"כ היה בשנת תקצ"ט בן י"ג. גם מסופר שם על הבנות מרת טויבא טויסטר מטבריה, מרת רבקה פונדמינסקי ומרת סימע [היא שמקא הנ"ל] סלונים.

כיון שמפורש במפקד שהוא עלה משקלאב לאה"ק בשנת תק"צ א"כ אין הוא בנו של ר' חיים משיוף שעלה לאה"ק בשנת תקל"ח, ושימש כשו"ב בירושלים.

ב) בקשר לר' חיים הנ"ל כותב לעיל שהוא השו"ב הראשון לאשכנזים בירושלים. נראה שהמקור הוא ב'תולדות חכמי ירושלים' ח"ג ע' 178, שם מעתיק מפנקס הח"ק "הרב ר' חיים ב"ר משה משקלאב, השוחט הראשון לעדת האשכנזים". גם הלשון הזה מורה שלא מדובר כאן באחד שעלה לפני 61 שנה משקלאב לטבריה, בתור ילד. הרי לנו א"כ שגם ר' יוסף יהודה ליב משיוף וגם ר' חיים שו"ב בירושלים, שניהם עלו לארה"ק משקלאב, זמן רב אחר תקל"ח.

ג) לעיל פ"ט נדפס צילום כתב שד"רות אל "כבוד מוהר"ר יוסף יהודא ליב בהרב המנוח מו"ה חיים ז"ל" וחתומים אליו 14 ממוני ומנהלי ויח"ס מעדת חב"ד בחברון.

בכתב השליחות כותבים עליו שאביו הוא "מתושבי ק"ק שקלאב.. אביו ומשפחתו ידועים ומפורסמי' שהיו עשירים ורוזני ארץ". כל הפרטים האלו אינם מתאימים לר' חיים הנ"ל, שהיה שו"ב בירושלים ושם נפטר, ולא מה"עשירים ורוזני ארץ" בשקלאב; אע"פ שגם הוא מוצאו משקלאב. ויתירה מזו, גם לאחר פטירת אביו הנ"ל נשארו בני המשפחה בשקלאב. לחג הפסח תר"ו נסע ריי"ל לשקלאב לבלות בחוג בני המשפחה, כדלעיל פ"ט. יוצא לנו א"כ שר' חיים השו"ב בירושלים לא היה כלל אביו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף.

ד) גם מלבד זאת אפשר להוכיח, שר' חיים שו"ב הנ"ל לא היה כלל אביו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף:

כבר הובא לעיל מס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי' שתאריך פטירת ר' חיים הנ"ל הוא ר"ח תמוז תקצ"א. תאריך זה משובש. המקור הוא כנראה מ"תולדות חכמי ירושלים" ח"ג ע' 178, שם: "כפי ההעתק מפנקס ח"ק גחש"א שנמצא עוד בידם":

"הרב ר' חיים ב"ר משה משקלאב, השוחט הראשון לעדת האשכנזים, ר"ח תמוז תקצ"ט".

ב'כרם חב"ד' גליון 2 ע' 116-104 מובאים ששה מכתבים מראשי עדת חב"ד בחברון אל השר משה מונטיפיורי. כולם נכתבו בקיץ תקצ"ט. בכולם חותם, בין ראשי העדה, גם "יוסף יהודה ליב בהמנוח הרב מ' חיים זצללה"ה".

תאריכו של המכתב הראשון שבהם הוא כח סיון תקצ"ט, וגם בו חותם "בהמנוח הרב מ' חיים זצללה"ה" - יומיים לפני פטירת ר' חיים שו"ב האשכנזים בירושלים הנ"ל! כיון שכל סמיכתינו, בין באגדה הנ"ל, ובין בעובדה שר' יושע החברוני משיוף הוא בנו של ר' חיים השו"ב מירושלים, היא רק על מ"ש בס' 'תולדות משפכת הרב מלאדי', שנכתב יותר ממאה שנים לאח"ז, מבלי להביא כל מקור לדבריו (והרי במובא לעיל מפנקס הח"ק בירושלים לא נזכר כלל שר' חיים משקלאב שם משפחתו 'משיוף'), מחובתינו לברר תחלה את מקורה של אגדה זו:

ברשימות יערי, שבארכיון שלו שבספריית ירושלים, כותב בקשר לר' יוסף יהודה ליב משיוף:

נכדו, שמואל משהיוף, במאמרו "שבעה דורות בארץ-ישראל", ב"הארץ" מיום [..] אב תרצ"ז, כותב שנולד בחברון, ושאביו ר' חיים עלה עם אביו ר' משה משקלוב לא"י בשנת תקל"ח, אבי-אביו ר' משה נפטר בטבריה וחי בה רק חודש ימים ונפטר, והיה כבן 40 [בעל]ותו. ר' חיים נשאר בטבריה, ואח"כ בהשפעת האדמו"ר האמצעי עבר לחברון. עתון הארץ לא היה למראה עיני, אמנם המועתק ממנו ע"י יערי, בודאי שאינו תואם את המציאות, כאמור לעיל. וגם יערי עצמו מעיר על פרט אחד שבו "ואין זה נכון". וא"כ נפל לנו כל המקור לאגדה זו. ואם יש בה משהו מהמציאות - לא ידענו מהו. את הסיפור עם ר' משה משקלוב חזר ר' שמואל משיוף וסיפרו בפירוט ובהרחבה - פעמיים בזקנותו: א) בספר 'חברון' (ירושלים תש"ל) ע' 157-155. ב) במוצש"ק יתרו אור לכ"ה בשבט תשל"ג, בראיון לשדורי ישראל, והתפרסם בבטאון איגוד צאצאי רבנו הזקן "מחצבת" (ירושלים תשל"ג) ע' 40, ומשם נעתק לס' "הצאצאים" ע' 266.

מכל הנ"ל נראה שהוא הוא המקור לאגדה זו. וכיון שנפל היסוד נפל גם הבנין, ואין לנו שום הוכחה שר' יוסף יהודה ליב משיוף הוא בנו של ר' חיים ב"ר משה משקלאב שו"ב בירושלים, ואין לנו גם שום הוכחה שהוא נכדו של ר' משה הנ"ל. כבר הובא לעיל ממפקד תקצ"ט שהוא עלה לאה"ק בשנת תק"צ. ב'מגדל עז' ע' תקיט מועתק מכתב מחסידי חב"ד בחברון אל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", אל הרה"ק ר' חיים אברהם בן אדמו"ר הזקן ואל הרה"ק ר' נחום בן אדמו"ר האמצעי, מיום י"ד כסלו תקצ"א. במכתב זה מודים על משלוח התמיכה, בשנת תק"ץ. ומוסיפים, ש"על יום הכסא [ר"ה תקצ"א] באו לאה"ק.. ויקלקל הדרך ושעת חירום נתאחרו מלבא פה עד זמן כסלו" [תקצ"א].

השלוחים שהביאו את מעות התמיכה הם "הרב מותיק וחסיד כבוד מו"ה אפרים יצחק והרבני המופלא מו"ה יוסף ב"מ חיים שיחי'", בלי שום תואר 'שד"רים' - שנשלחו מחברון לחו"ל. מכך נראה שהם עולים חדשים, שעלו בשעה זו מחו"ל על מנת להתיישב בחברון, ועל ידם שלח כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" את מעות התמיכה, או בלשונם במכתב הנ"ל "קול אומר הודו לה' כי הגדיל לעשות להעיר רוח אדמו"ר שיחי' וסיעתו להקדים ולמהר השילוח".

השלוחים האלו לא תוארו כאן בשם משפחתם או ע"ש מקום מולדתם. אמנם על פי מפקד מונטיפיורי ידוע לנו שר' יוסף יהודה ליב [משיוף] ור' אפרים יצחק [עפשטיין] שניהם עלו לאה"ק משקלאוו ושניהם בשנת תק"צ. נודע לנו אם כן שהם הם השלוחים הנזכרים כאן.

ע"פ המובא לעיל מ'תולדות משפחת הרב מלאדי' היה ר' אפרים יצחק עפשטיין חותנו של ר' יוסף יהודה ליב משיוף. זה נותן לנו הסבר לסיבת נסיעת השנים יחדיו. במפקד תקצ"ט רשום גם ר' זלמן בנו [של ר' אפרים יצחק אפשטיין] שעלה גם הוא עם אביו משקלאוו בשנת תק"צ. בשנת תקצ"ט הוא בן כ"ד, וא"כ היה בשעת עלייתו עם אביו בשנת תק"צ בן ט"ו.

יוצא לנו א"כ מכל הנ"ל שבשנת תק"צ לקח אתו ר' אפרים יצחק עפשטיין את אשתו בנו בתו וחתנו ובנם יעקב זבולון [בן הארבע] ועלו כולם יחד להתיישב בעיה"ק חברון. כששמע על כך כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" שלח על ידם את מעות התמיכה של שנת תק"צ לאנ"ש בחברון.

גם ר' אפרים יצחק עפשטיין הנ"ל מתואר בס' 'תולדות משפחת הרב מלאדי', הוא וחותנו, וגם בזה נראה לי שהמחבר השתבש:

בע' 60 כותב:

בת הר' זלמן פינסק אפשטין ואשתו הכבודה גיטל בה"ר הלל: מרת אידלא אפשטין אשת הר' אפרים יצחק אפשטין.

ובע' 51:

הר' זלמן פינסקר אפשטיין.. הוא היה מהמקושרים אל רבנו בעל הצ"צ ואחרי הסתלקות רבנו היה נוסע אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש. היה רב בעיר חערסאן ושם מנו"כ.

את הקטע האחרון העתיק מהס' 'בית רבי' (קכח,ב), אך אי אפשר שיהיה זה חותנו של ר' אפרים זלמן עפשטיין (וגם ב'בית רבי' לא נזכר ששמו עפשטיין):

במפקד תקצ"ט רשום גילו של ר' אפרים יצחק 'נד' - א"כ נולד בשנת תקמ"ה.

במפקד תרט"ו נרשמה אלמנתו אודלי שנולדה בשנת תק"נ. א"כ יש לשער שאביה-חותנו נולד לא יאוחר משנת תק"ל-לה, ובעת הסתלקות אדמו"ר ה"צמח צדק" בשנת תרכ"ו, באם עדיין היה חי אז, היה קרוב לבן מאה שנים או יותר, ועל שעה זו כותב "היה נוסע על כ"ק אדמו"ר מוהר"ש"?! קרוב לודאי שעירב כאן שני אנשים שאין כל קשר ביניהם.

ר' אפרים יצחק עפשטיין חתום על שטר הרשאה לדון בירושלים בשנת תר"ג (לעיל פ"ט). על כתב השד"רות לחתנו הנ"ל משנת תר"ד (שם). על אגרת לפקוא"מ משנת תר"ד (לעיל פי"א) על אגרת ראשי הכולל משנת תר"ו (מגדל עז ע' תקכד) ועל אגרת למונטיפיורי משנת תר"ט (לקמן פכ"ז).

ר' יוסף יהודה ליב משיוף נסע כשד"ר לרוסיה בין השנים תר"ד-ו, כדלעיל פ"ט, והוא חתום על האגרות למונטיפיורי משנת תקצ"ט (לקמן פי"ז). על הסכם שתי העדות בשנת תר"ב (חברון ע' 192). על אגרת למונטיפיורי משנת תר"ט (לקמן פכ"ז) ועל כתב השד"רות משנת תרי"ז (לקמן פל"ו).

שניהם עברו בשנת תר"ז מחברו לירושלים, כדלקמן פכ"ז.