<h3>ר' מאיר ב"ר יעקב מביחוב ישן</h3>

נסכם את הסקירה הזאת על השד"רים, בהערות אחדות עד שד"רותו של ר' מאיר מביחאוו.

חתימתו מופיעה לראשונה על אגרת שנכתבה בטבריה בחורף תקמ"ו (לקו"א אגרת יא) "מאיר בא"א מ' יעקב נ"י מביחאב ישן".

ב"שלוחי א"י" ע' 621 כותב שבשליחותו הראשונה נסע בשנת תקנ"א וחזר ממנה בחודש מנ"א תקנ"ב, ולי נראה שיש בזה כמה אי דיוקים, כי הוא נסע בה בקיץ תקמ"ט וחזר ממנה בחודש מנ"א תקנ"א:

באגרת האחרונה של הרמ"מ מוויטבסק (לקו"א אגרת כב) נזכר בין הבאים בחצי אדר תקמ"ח "הרב מביחאב". בס' אגרות חסידים מא"י ע' 174 משער שהוא ר' מאיר דידן, אך אין כל הכרח בדבר. מסתבר יותר שהכוונה לר' "דוד הוא הקטן הרב דק"ק ביחאוו ישן" החותם בכמה אגרות (אגרות חסידים מא"י אגרת נב. יגדיל תורה נ.י. חוב' לט סי' לב).

שליחותו הראשונה של ר' מאיר מביחוב היתה בקיץ תקמ"ט. באגרת שכתב השד"ר ר' שמואל גרונם בחזרתו משליחותו, בער"ח תמוז תקמ"ט (אגרות חסידים מא"י אגרת נא. כת"י 2000 כו,ב) הוא כותב לגבאי הראשי בחו"ל ר' יעקב מסמיליין "כאשר יספר לכם המוכ"ז אהובנו וידיד נפשנו מ"ו מאיר מביחאב".

על חזרתו לאה"ק אנו שומעים באגרת שכתב הר"א מקאליסק לחו"ל (לקו"א אגרת לה):

וזה לכם הבשורה משלום ביאת משולחנו מאשתקד, ה"ה ידידי הרב המופלא הוותיק מו"ה יואל נ"י, ומשולחנו דהאי שתא ה"ה ידידי ד' מו"ה מאיר ביחעווער נ"י.

ועד"ז באגרת כללית ששלחו באותה שעה החסידים שבטבריה (יגדיל תורה נ.י.

חוב' לט סי' לב):

ויתבשרו ענוים חן וחסד ה' מלאה הארץ בהגיע תור ביאת משולחינו דהאי שתא ידידינו מוהר"ר מאיר ביחווער נ"י.. ובשנה דאשתקד שהגיענו ע"י ידידינו הרב המופלא מוהר"ר יואל סמוליעניר נ"י.

ר' יואל הנ"ל חזר לאה"ק בי' ניסן תקנ"א, כמסופר באגרות הר"א מקאליסק (לקו"א סי' לד-ה). ועפ"ז קבעו רבים את תאריך האגרת שלפנינו לקיץ תקנ"ב; מלבד הספר "חיבת הארץ" שכתב שהיא משנת תקנ"א. באגרות בעה"ת (הערות לסי' לג) כותב על כך "תאריך המכתב הוא שנת תקנ"ב כנדפס בלקוטי אמרים (בחיבת הארץ נדפס תקנ"א, וזו ט"ס, כמו שמוכח שם מסדר האגרות ומתכנן)". ומ"מ נראה לי לאשר את התאריך תקנ"א שבס' "חיבת הארץ":

א) זה ברור שר' יואל חזר לאה"ק בי' ניסן תקנ"א כנ"ל. על סיבת איחור חזרתו כותב הר"א מקאליסק (לקו"א אגרת לד) "והנה סבת איחור ביאת שלוחינו הנ"ל כבר נכתב באריכות במכתבים שונים"; הרי שהוצרך לבא לפני זה, בתחלת שנת תקנ"א או בסוף שנת תק"נ, כיון שהוא המשולח של שנת תק"נ.

[בשלוחי א"י ע' 620 כותב שנשלח לרוסיה בשנת תק"נ, וגם בזה טעה, הוא נשלח לרוסיה בחורף תקמ"ט. באגרת שנכתבה מטבריה בר"ח אייר תקמ"ט (ברכת הארץ סי' שלז. כת"י 2000 כד,א) מסופר ש"כבר יצאו המכתבים ע"י שד"ר.. מ"ו יואל סמוליאניר נ"י שהגיענו מכתבו מקושטא שמתאחר לבוא דרך עקלתון.. הפך פניו דרך ים טראיעסטע.. ואם יתמהמה חכה לו". הרי שכבר בחורף תקמ"ט יצא לחו"ל, בניסן תקמ"ט נסע מקושטא לטריעסט ומשך המשיך דרכו לרוסיה].

בשנה שלאחריה נשלח ר' מאיר והוא חזר בזמנו, מבלי איחור, בחודש מנ"א; הרי בודאי חזר בחודש מנ"א של אותה שנה תקנ"א, שבה נכתבו שתי האגרות האלו שנאמר בהן שהגיע משולחנו דהאי שתא ר' מאיר מביחוב.

ב) מאיזו סיבה ראו להודיע (דוקא) בשנה זאת (גם) את השליח של "אשתקד", עובדה שאין אנו מוצאים בשאר האגרות מאה"ק; אם לא שנאמר, שההפרש בין ביאת שני שד"רים אלו הוא רק במספר חדשים (ניסן-מנ"א תקנ"א), שלכן באים עתה להודיע את דבר ביאת שניהם.

ג) באגרת הנ"ל (שביגדיל תורה חוב' לט) מספרים על דבר המגפה וההסגר שהתחיל "בחודש אדר העבר.. ובחודש תמוז נפתח שערי העיר", ומוסיפים לספר ולהודות לה' שהמציא תרופה "בביאת משולחינו [מו"ה מאיר] דהאי שתא בעתו ובזמנו [בתחלת מנ"א, בסמיכות לפתיחת שערי העיר בחודש תמוז שלפנ"ז] שלא נתאחר לבוא כמו בשנה שעברה [שלא בא מו"ה יואל, עד לאחר שהתחיל ההסגר, שההסגר התחיל באדר כנ"ל, והמשולח הגיע באמצע ניסן], והיינו כמתעתעים ח"ו בלחץ זו הדחק בעת [חודש הראשון של] ההסגר, אשר אין לכסף שום מוצא". הרי מפורש שר' מאיר הגיע באותה שנה שהגיע מו"ה יואל, בשנת תקנ"א.

לאחר זמן יצא בשנית כשד"ר בשנת תקס"א ובשלישית בשנת תקס"ג, כמסופר ב"שלוחי א"י" ע' 626-624.

* * * שני השד"רים הנזכרים, ר' מאיר מביחוב ור' צבי הירש סג"ל מהארקי, נתמנו ע"י הרה"ק ר' ברוך ממזיבוז, לאחר פטירת הרה"ק הר"א מקאליסק בשנת תק"ע, לנהל את עדת החסידים הכללית שבטבריה (קובץ יגדיל תורה חוב' לט ע' קכז):

בקשתי להיות כולם נאגדים באגודה אחת באהבה ואחוה ושלום ורעות, ולקרב א"ע לידידינו הרב המופל' בתורה וחסידות כ"ש מו"ה צבי הירש הלוי נ"י.. ולהיות מסתעף אליו הרב המופל' חו"נ כ"ש מו"ה מאיר נ"י, גם אליו תשמעון כי הוא איש חכם ונבון, ובעזה"ש המה בודאי ינהיגום בדרך הטוב והישר, וה' יהי' בעזרם להושיע ענוי ארץ סלה.