<h3>שליחותו הרביעית</h3>

ב"החבצלת" מיום כ"ו מ"ח תרס"ד (ע' 42) כותב מוה"ר יעקב יוסף סלונים:

ביום השישי לשבוע החולף, עזב כבוד הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה שלמה יהודה ליב אליעזראוו שליט"א רב עדת האשכנזים בעיה"ק חברון ת"ו, את העיר הזאת, ללכת חוצה לארץ על ירחי מספר, לעשות שמה לטובת עיה"ק חברון ת"ו, לחיזוק ישוב ארץ ישראל בעיר הזאת בכלל, ולטובת מוסדותי' בפרט...

עד כמה קשתה עליו פרידתו מעירו וצאן קדשיו, ומנטעי שעשועיו, הם המה הת"ת לתשב"ר, והישיבה לפרחי ת"ח אשר בשם "מגן אבות" תכונה, ויתר המוסדות הנעלים, אשר בעמלו הרב וחורף נפשו, החלו זה עתה להתפתח, ולהצל צל ולעשות פרי קדש הלולים...

בך ובנסיעתך זאת, קוה נקוה בבטחה לרפואת חברון וישוב אחינו בה בכלל, ולתשועת כל מוסדות הציבור בפרט. קוה נקוה כי לא תשכח אף רגע את מצב עירך השוממה, ואת מטרת נסיעתך אודותה, וגם בהיותך במרחק מעבר לים, יהיו עיניך ולבך בעיר אלקים שמה, לשוות לעיניך חורבנה ושוממותה, מחסורי' ומשאלותי', ואת ימין עוזך תחשוב לבנות את הנהרסה והנלאה...

כשם שאנו מברכים אותך בצאתך לשלום, כן נזכה לברכך ולאמר לך ברוך הבא! בראותינו פניך הטהורים שביעי שמחות יחד, בשובך בשלום והצלחה, לעירך ולנוך, כאות נשפך ונפש כל אוהביך וידידיך הרבים, ובתוכם גם הצעיר בתלמידיך,

יעקב יוסף סלאנים בפועל שהה שיל"א בחו"ל - לא "ירחי מספר", אלא יותר משנתיים ימים. מיד בצאתו לחו"ל נסע לליובאוויטש לדון עם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בדבר הטבת מצבה הגשמי והרוחני של העיר. בפרק הבא יסופר על הדיון שהיה להם בדבר סיפוח הישיבה "מגן אבות" לישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בליובאוויטש. מלבד זאת דנו גם בדבר יסוד ועד מיוחד ברוסיה, שיתעניין תמיד בהטבת מצבה של חברון.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בחר את הרב ר' אלעזר משה מאדייעווסקי לעמוד בראש הועד, ושלח אליו את שיל"א בצירוף אגרת מיוחדת, מיום ט"ו בשבט תרס"ד (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתמט):

ש"ב הנוכחי ידי"נ הרה"ח הרש"ל שי' נוסע לכבודו בדבר עניני אח"פ [הכוונה לחברון, ולע"ע לא נתברר הר"ת אל נכון] אשר מסרתי לכבודו ע"י, והנני מבקשו לשמוע מאתו פרטי הענינים ולהכניס א"ע בהענין ותקוותי שזה יהי' לטובה בעזה"י.

ובאגרת ו' אייר מפרש יותר (שם אגרת תתסח):

בעת נסיעת ש"ב הר"ה שלמה ליב שי' לכבודו דברנו שבאם יסכים כבודו להיות בהועד בעניני תמן יודיעני מזה לפאריז כפי האדרעס שנתתי לו.

הדיון בזה נמשך שנה וחצי, עד קיץ תרס"ה, שאז נוסד ה"ועד החברוני" שיסופר עליו לקמן פל"ט.

יחד עם השליחות הזאת קיבל עליו גם הפעם את שד"רות העדה הספרדית למדינות גרוזיה ובוכרה. בג' טבת תרס"ה כותב הוא מסמרקנד שבבוכרה אל גיסו הרמ"מ נאה (ארכיון שיל"א):

להודיעכם ממצב תלאותי כי רבו מאד בהנסיעה הזאת יותר משלש הנסיעות שעברו גם יחד.. עתה בעזרה"י הנני עומד על פרק הנסיעה מפה המדינה ביום ה' הבעל"ט.. עליתי בהסכמה לעשות עולת חובתי בשליחות גו"ד היינו קאווקאז. והנה בעתה זה כחדש ימים הגיעו שמועות מגו"ד כי ל"א [לא אליכם] פרצה שם מחלת החלירע רח"ל.. הסכמתי לנסוע לבאקו כנ"ל, ועד בואי לבאקו עוד יעברו שני שבועות ושם בעזרה"י אראה אם אך אפשר לנסוע לגורגייא אסע צלחה תומ"י בעזרה"י ואם לאו אסע מבאקו ישר לליובאוויטש בעזרה"י כי גם בלה"כ הי' הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א כי אשוב לליובאוויטש טרם נסעי אהקת"ו.

הוא אמנם נסע לגרוזיה ומשם לליובאוויטש. בחג השבועות תרס"ה היה בליובאוויטש, ומשם שלחו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, עם אגרות המלצה, לנגידי אנ"ש בריגא. נסיעתו זאת היתה קשורה לקניית חצר רומנו, כמסופר לעיל פכ"א, וגם לענינים נוספים, הקשורים לחיזוק הישוב החב"די בחברון ומבוארים באג"ק הנ"ל אגרות קלז-ח. אח"כ חזר לליובאוויטש ועזר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לארגן את ה"ועד החברוני" בחודש תמוז - כדלקמן פל"ט. בתשרי תרס"ו נסע שוב לריגא, כדלעיל שם. ואחרי כל זאת חזר לעיה"ק חברון בשלהי חורף תרס"ו.

עם חזרתו לאה"ק הופיע ידיעה בעתון "החבצלת" (ט' ניסן תרס"ו):

הרב הגדול בתורה ויראה, מו"ה שלמה ליב אליעזראוו הי"ו אב"ד לעדת האשכנזים הי"ו בעה"ק חברון ת"ו, בא ירושלימה ביום השלישי ר"ח ניסן בשובו ממסעו ברוסיא, וביום החמישי ג' ניסן שב לעירו ולכסא רבנותו.

עם שובו לחברון גמר את חשובונות השד"רות הספרדית ובחדש אייר קיבל מהם שטר פטורין, שבו נאמר בין השאר (ארכיון שיל"א):

להיות כי אנחנו הח"מ חו"ר ופו"מ [החתמומים מטה חכמי ורבני ופקידי ומנהלי] כוללות ק"ק ספרדים יצ"ו דעיה"ק חברון תו"ב מנינו את מע' תהלת ידידינו הרב הגדול מבצר עוז ומגדול הגאון הנעלה זר"ק ובנש"ק [זרע קודש ובנן של קדושים] כמוהר"ר שלמה יהודא ליב אליעזראוו שליט"א ללכת בשליחותנו שליח מצוה נהוג לכל ערי בוכארא וגורגיא ואגפיה יע"א גם הפעם הרביעית הזאת, ותלי"ת שכל הארבעה פעמים שמנינו אותו ערך לפנינו חשבון תמים הדק הטב, וראינו כי חשבונו הוא בצדק ובאמונה, וגם ראינו ברכה באמונתו הרבה, ומה גם הפעם הרביעית הזאת הביא לנו ברכה יותר על כל הפעמים הקודמים, ולפעלה טבא אמרין אישר חן חן ליופי צדקו ואמונתו.