<h3>הקונטרסים בעניני כולל חב"ד</h3>

כאמור לעיל נשלח השד"ר החדש בחודש שבט תרס"ו לעיירות שונות ברוסיה לגבות את מעות השופרות (הקופות) החדשות. לאחר שביקר השד"ר בחרקוב כתב אחד מחסידי בברויסק אל האדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק (מתוך הקונ' דלקמן, שהו"ל האדמו"ר מבברויסק):

עתה בא לחארקאוו שליח מליוב[אוויטש], מסתמא נוסע הוא לכל העיירות, מצוה בשם אדמו"ר דליבאוויץ לשלוח כסף הרמב"ן לא"י ע"ש רמב"ס דווקא ולא ע"ש רד"א. עוד זאת מצווה לעשות פוסקעס מיוחדים על יושבי עיר חברון לבד, כי עיקר ישוב א"י הוא בחברון דוקא, וכך הי' כוונת אדמוהז"ק זיע"א.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק לא היתה דעתו נוחה מיסוד ה"ועד החברוני", וכשקיבל את האגרת הזאת החליט לפרסם קונטרס מיוחד, לבאר בו:

א) את התנגדותו לקביעת השופרות החדשים בעד חברון, כיון "שאין משנין מצדקה לצדקה, והלא עושה בזה גרעון רב בהפושקעס הישנים".

ב) התנגדותו לצירוף הרמד"ס ל"אדרעס", כי "ע"פ דין מי שזכה בזה כבר ע"פ מינוי מן הצבור בודאי אין אחר יכול לעשות בזה כלל, והר"ד אפרת שיחי' נתמנה לשלוח מעות האתרוגים על אדרעס שלו בח"י כל הכולל, לא יכול אחר להשיג גבולו ולזכות בזה.

ג) אי הסכמתו להעדיף את תמיכת הישוב החב"די בחברון על גבי הישוב החב"די בירושלים, כי "הכל יודעים מעלת קדושת ירושלים על כל א"י", והולך ומבאר באריכות גדולה את מעלת ישוב ירושלים בהלכה וקבלה.

[הקונטרס הנזכר לא נודע ממנו כיום אף טופס. כל ידיעתינו עליו מבוססת על ההזכרה בקונטרס המענה עליו, שפרסם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ומתחיל "מכתבם צירוף הקונט' של ב"ד הרש"נ [בן-דודי אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק] נ"י נכון הגיעני". גם לא נודע אם אמנם התפרסם הקונ' הזה בדפוס או רק בהעתקות בכתב. לאחרונה מצאתי טופס אחד בכת"י, בארכיון זוסניץ שבספריה הצבורית בנ.י., ומשם העתקתי את האמור לעיל].

כשהתקבל הקונטרס הזה לליובאוויטש, בקיץ תרס"ו, ראה כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הכרח להשיב עליו. רעיון עריכת והדפסת הקונטרס הזה בא מאת כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. במענה למכתבו בזה משיב לו כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בד' מנ"א (ח"ד אגרת תתקלז):

הצעתך בדבר ההדפסה יכול להיות שהיא נכונה ועדיין לא חשבתי בזה הרבה, אמנם אם על הן דרוש ע"ז מסדר שידע איך לעשות הדבר ועוד חזון כו'.

ובט"ו מנ"א כותב לו (שם תתקמא):

התשובה על הקונט' עוד לא התחלתי להעריך, וכבר הכנותי עט עופרת לכוונה זו, ואי"ה אשתדל להעריכו בעזרתו ית'.

עריכת הקונטרס נמשכה עד חודש מ"ח תרס"ז, ובר"ח כסלו כותב אל ר' ישעי' ברלין (שם תתקנא) "אני שולח לו במכ' מיוחד מה שהשבתי על הקונט' דבאב'".

באותה שעה נדפס הקונ' הזה במימיוגרף, כת"י ר' שמואל הסופר, וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה חותם בעצמו בכתי"ק על הטפסים שהיה שולח לאנשים הקשורים לענין. לאח"ז, באותו חורף, נדפס הקונטרס בירושלים. חלקו (בעיקר - חלק ההלכה שבו ובהשמטת עניני המחלוקת) נדפס שוב בקובץ יגדיל תורה נ.י.

חוברת ג, ובאג"ק שלו ח"ד אגרת תתקנ*.

בקונטרס זה משיב על שלושת הטענות, ומתחיל:

יסוד הקונט' הוא דברי ר' שמרי' קאזארנאבסקי שהודיע לבאב' שאני כותב במכתבי לשלוח המעות ע"ש ר' מרדכי דובער סלאנים ולא ע"ש ר' דובער אפרת, ואשר עיקר ישוב א"י הוא בחברון, ואני מצוה לקבוע שופרות מיוחדים על יושבי חברון לבד. וזה שקר גמור. במכתבי לא נזכר מהדברים האלו כלל וכלל.. במכתבי ובמכתב בני שי' לא נזכר כלל שהשופרות החדשות הן בשביל חברון (והאמת כן הוא אשר לא עלה על דעתי כלל שיהי' השופרות בשביל חברון לבדה).. ומה שנזכר במכתב בני שיחי' וועד החברוני הוא, כי כשנתאספו פה ידידינו הרבנים שי' בקיץ תרס"ה החלטנו לעשות ועד חברוני, ומטרתו יהי' לחזק ולהגדיל ישוב חברון להחזיר עטרת הישיבה ליושנה, ושתהי' תחת השגחה טובה. וגם יתעסק הועד לחזק ולהגדיל את הכנסת אה"ק בכלל (ולהרז"י [הגבאי הכללי ר' זלמן יצחק וואלשאניק הנ"ל] כתבתי אז שכאשר יתאסף אצלו מאה רו"כ ישלחם לתמן על שני שמות הא' ממוני חברון ת"ו וא' ממוני ירושלים ת"ו, היינו הרמד"ס ורמ"ש, וזה הוכחה גמורה שלא הי' כוונתי בהשופרות בשביל חברון לבדה)...

סיבת העמדת הרמד"ס שי' בהאדרעס, הנה לבד אשר ישר ונכון הדבר במושכל ראשון שאחד מממוני חברון יהי' ג"כ בהאדרעס, ובפרט אחרי שבשנים הקודמים בימי אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע הי' חברון העיקר וכל כסף הקדשים באו לחברון ומשם יצאה השפע לירושלים ת"ו, עתה עכ"פ נכון הדבר שיהי' אחד מממוני' בהאדרעס.. שזה נותן תוקף גדול אל הממונים ונרגש לאנשים המקבלים אשר המה בע"ב וצריכים לשמוע להם..

אח"כ נודע לנו אשר ממוני ירושלים העלימו מממוני חברון ת"ו סך עצום במשך כמה שנים ממעות ועד כל הכוללים אשר נתנו לממוני ירושלים גם בעד חברון.. ואם הי' ממוני חברון יודעים מכל הכספים המתקבלים לא הי' אפשר להיות העלמות כאלו.

אח"כ עובר לענין העדפת הישוב החב"די בחברון ההולך ופוחת על גבי הישוב החב"די בירושלים, באריכות גדולה ביותר בהלכה, וגם מבחינה מעשית (חלק נעתק לעיל בסוף הפרק הקודם), ומסיים:

ואני אומר דעתי גלוי לכל, אשר בעלי תורה צריכים להיות ישיבתם בחברון דוקא, ובזה יש לקוות שתתאים תורתם עם יראתם ויחדיו תמים יהי' למטה ולמעלה.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק עדיין התנגד לשינוי ב"אדרעס", והדפיס קונ' נוסף לבאר את דעתו בזה. מאז ואילך הורה כ"ק אדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק לחסידיו לשלוח כמקדם ע"ש שלאנק-אפרת, ואילו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הורה לחסידי ליובאוויטש לשלוח את המעות ע"ש סלונים-שלאנק.

גם המעות האלו שנשלחו ע"ש סלונים, לא קיבל אותם הוא בעצמו מהדואר, שהרי הוא היה גר בחברון והמעות התקבלו בדואר אשר בירושלים. מ"מ הועיל דבר זה, שגם הוא, בתור אחר הממונים לכולל חב"ד שבעיה"ק חברון ידע את סכום מעות ההכנסה אשר בקופת כולל חב"ד. את הדברים האלה מודיעים ממוני ירושלים, בהודעתם לפני הבד"צ בירושלים, בט"ז אייר תרס"ו (נעתק בקונ' בעניני כולל חב"ד מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ירושלים תרס"ז):

הרמד"ס יחי' לא ראה כלל פני כסף האתרוגים [כינוי למעות הכולל], בין אשר הגיעו על שמו לבד בין אשר באו על שמו בצירוף שם הרד"א ורמ"ש, כי רק חתם על הפאוועשטקעס ושלחם חזרה תומ"י בפאסט החוזר, והכסף נכנס מ[י]ד לכיס הכולל.

סדר זה במשלוח מעות התמיכה, שהיו כאלה ששלחו ע"ש אפרת שלאנק והיו כאלו ששלחו ע"ש סלונים שלאנק, נמשך עד שנת תער"ב, שאז נפטר ה"ר דובער אפרת. על התקופה שלאח"ז יסופר לקמן פמ"א.