<h3>בעלי האדרעס</h3>
בעל האדרעס הוא האיש שעל פי חתימתו מקבל את המכתבים ומשלוח המעות בדואר ובבנק. בתקופה שלפנינו לא היו הדואר והמעות מגיעים לחברון אלא לירושלים, לכן היה בעל האדרעס שבירושלים מקבל גם את המעות עבור כולל חב"ד בשאר ערי הקודש והוא היה שולחם לחברון, ליפו לצפת ולטבריה. כ"ז נתן ל"בעל האדרעס" מעמד של "ממונה ראשי". ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אג"ק שלו ח"ד ע' קעד) "זה א' מהדברים שיהי' א' מהממונים אדרעסאט בקבלת המעות, שזה נותן תוקף גדול אל הממונים". וראה גם בהנעתק לקמן מאגרת נוספת שבה מכנה את בעל האדרעס כ"ממונה הראשי".
לכן היתה חשובה כל כך משרת בעל האדרעס של ר' משה וויטנברג, ר' מאניס וויראווליאנסקי, ר' מרדכי שלאנק ור' דובער אפרת, שמרבים לדון בה כמובא לעיל. ועדיין טעון הדבר ביאור, למה היה צורך לשלוח את המעות ע"ש איש פרטי, ולסמוך על נאמנותו שימסור את כל המעות ליעודם, בה בשעה שהיה אפשר לשלוח אותן ע"י הבנק ע"ש "כולל חב"ד"? מספר על כך ר' יצחק שריון ב"זכרונות" שלו ע' 75:
בזמן מלחמת רוסיה וטורקיה, בשנת 1878, מסרו לממשלת רוסיה, כי היהודים ברוסיה מאספים כספים ושולחים אותם לארץ ישראל ועל-ידי זה מחזקים את הממשלה התורקית. אז אסרה ממשלת רוסיה את משלוח הכספים לא"י. האיסור הזה לא נתבטל גם אחרי גמר המלחמה, אבל היה רק להלכה, למעשה לא הקפידה הממשלה, ולא מנעה את משלוח הכספים לא"י. ובכל זאת מצאו גבאי רמבעה"נ שם לנכון, כפי שידוע לי בענין זה מכולל חב"ד פה, לנהוג בזהירות.
הגבאים שם הצהירו, שהכספים שהם שולחים לאה"ק הם תמורת אתרוגים, שיהודי א"י שולחים לבני קהלתם לרוסיה על-פי הזמנה לאנשים פרטיים או למכירה. להוכחה הביאו את עצם מסחר האתרוגים מא"י לרוסיה, שהיה קיים כבר אז במדה ידועה. בכל חליפת המכתבים, שהיה בין הגבאים ברוסיה ובין ממוני כולל חב"ד בירושלם, היה המדובר רק על אתרוגים ותמורתם.
זאת היתה גם הסיבה שלא היו יכולים לשלוח את המעות ע"י הבנק ע"ש "כולל חב"ד" אלא על שם נאמני הכולל, שהם בעלי האדרעס.
על ההשלכות של הנהגה בלתי חוקית זו כותב אחד מממוני הכולל בירושלים, ה"ר יהודה ליב מנוחין, אל אחד התורמים ר' שמואל אוטעווסקי, בא' תמוז תרס"ב (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ב):
העוסקים בחו"ל באספת צדקה למענם מחויבים ומוכרחים [לעשות] בצנעה שלא להתפרסם ושלא יוודע כו' ממילא [ישנם] הרבה ענינים המזיקים העסק, כי א"א לעשות קאנטראלין [ואם] מזדמן אשר שד"ר חוטף מעות א"א לילך במשפט.
וכן כותב הנ"ל אל הרש"מ טריינין בט"ו מנ"א:
כפי שמתנהג אסיפת נדבות חו"ל למען עניי אה"ק דרך מסחר קאנטערבאנד .. עפ"י סדר שמתנהג כעת, אשר יעשה הכל הצנע לכת, אין לעשות שום קאנטראל, זה חומס זה רומס, אם יש שד"ר מאסף בעד אה"ק ויש לו לב טוב ושולח כסף לאה"ק ולוקח לעצמו מחצה חושבים המחצה שמקבלים למציאה ממש.
ועל ההשלכות של משלוח המעות לאה"ק באופן בלתי רשמי ואופני תיקון הדבר, כותב הנ"ל בר"ח סיון:
זאת אפשר לכאורה שיושלח על אדרעס חב"ד.. ואולי יש חששות ברוססל' אם ישלחו על הפירמא gemeind chabad אפשר לצרף תיבת מסחר אתרוגים, ולפי ערך אין שום חששא אם ישלח פשוט געמ' חב"ד. והלא זאת יוכלו לחקור שמה. פה אומרים שאין שום חששות.. עכ"פ יש עת לזה, וב"ה ידידנו רמ"ו [ר' מאניס וויראווליאנסקי, בעל האדרעס באותה שעה] שי' בעז"ה יאריך ימים וא"א לגרום לו ח"ו חלישת הדעת לעשות חדשות בחיי חיותו.
הרמ"ו חלה באותה שעה את מחלתו האחרונה וכעבור חדשים אחדים נפטר. אמנם סדר זה נשאר גם לאחר זה. אחרי פטירת ר' מאניס וויראווליאנסקי כתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל הגביר ר' ישעיה ברלין בט"ז כסלו תרס"ג (אג"ק ח"ג אגרת תתז):
בדבר האדרעס לשלוח מעות לאה"ק, הנה ר' מאניש וויראווליאנסקי ז"ל שחל"ח, ולע"ע אינו ידוע לי איך יהי' בשלוח המעות על להבא ומי יהי' המשגיח שמה והממונה הראשי, והוא חסרון מורגש עתה. אמנם לע"ע לפ"ד צריכים לשלוח ע"ש ר' ליב מנוחין.. והוא עתה רואה חשבון בכוללינו ומתערב הרבה. אמנם לדבר קבוע אין זה מתקבל אבל לע"ע אין שום אחריות בזה.
לפועל התמנו אז לבעלי האדרעס הרמ"ש והרד"א, כדלעיל.
בראשית שנת תרס"ה, או תרס"ו, הגיעה מלשינות לממשלת רוסיה על קופת כולל חב"ד, ששולחים את המעות באופן בלתי חוקי. כשנודע הדבר אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כתב אל הרש"מ טריינין (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקטו):
צריכים לדעת מה חושבים אודות זה, ואפשר שע"י ריבוי התעסקו' והשתדלות נפעל בעזה"י שינתן רשיון על קיבוץ כסף בשילוח תמן, כי הלא להם [לאינם יהודים] ישנו מפעל כזה והוא ברשיון, אפשר שינתן רשיון גם לנו אחב"י.
באותה שעה לא הצליחו להשיג רשיון למשלוח מעות תמיכה מרוסיה לעניי אה"ק, באופן רשמי. אמנם בשנת תרס"ז יסד מחוץ לגבולות רוסיה, חברת מניות בשם "פילנטרופיה" - לקניית בתים באה"ק לטובת עניים ולהחזקת עוסקי תורה ויראי ה', מתוך תקוה שלאחר אישורה יוכל להעבירה גם לרוסיה. על החברה הזאת ראה לעיל פכ"א ובמבוא לאג"ק הנ"ל ח"ד ע' 37-34.
משלוח המעות ע"ש שלאנק-אפרת נמשך עד קיץ תרס"ה. על התקופה שלאח"ז - לקמן פל"ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.