<h3>מיקום הישיבה</h3>
אחר שהוחלט שהישיבה תיפתח בירושלים ולא בחברון כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לרש"ז הבלין, ביום י"ט מ"ח תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת צה):
ע"כ הנני חושב, אשר ראשית ההתיסדות צריכה להיות בירושלים ת"ו, ובכל אופן בעת הראשונה לא יהי' לו לעיכוב כלל. ויבחר את אחד הנחלות מבתי הכולל, כפי אשר יגבילו מנהלי הכולל שליט"א, אתן עמו, בהטוב יותר והנאות, ויבחר אברכים טובים ויקרים ויעש להם סדר.
בלימודי דא"ח ילמדו בכל יום ד' שעות כסדר תו"ת, ושאר היום ילמדו נגלה בסדר מסודר.
באגרת ממשיך הרבי לפרט את אופני סדרי הישיבה שעליו לסדר, ובפרטיות יותר הוא כותב על כך באגרת יו"ד שבט (שם אגרת קו). על מיקום הישיבה בשנים הראשונות כותב רש"ז הבלין (הנכד) ב"המשפיע" ע' פח:
בראשונה הוקמה הישיבה בחצר בראנד שבשכונה בית ישראל (כיום בית המדרש של חסידי קרלין). משם עברו לשכונת גבעת שאול, בה אף נרכשו שטחים עבור בנין הישיבה. עקב מאורעות הימים והסכנות שבשכונה זו, עקרו משם ועברו לשכונת הבוכרים.
על רכישת השטחים עבור הישיבה כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ביום כ"ב סיון תרפ"ה (אג"ק שלו ח"א אגרת רסז):
ע"ד קנין נחלה להמוסד תורת אמת כבר גיליתי דעתי בכללות בזה, והפרטים לא אוכל לדעת, אבל בכל אופן בודאי יעשה בזה בזריזות הדרושה.
ביתר פירוט מספר הרש"ז הבלין באגרת שכתב אל הרי"ל הורוויץ ביום ו' מנ"א תרפ"ה (ארכיון הורוויץ שבספריית כ"ק אדמו"ר שליט"א):
זה לא כבר השגנו סכום של שלשת אלפים דאלאר למטרה של בנין בעד הישיבה, אשר עד כה הננו משלמים במיטב כספנו בעד דירה המתאמת לרוב לומדי הישיבה. זה היתה עפ"י הסכמתו ופקודתו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. הסכום הזה הוא רק התחלה טובה ועסוק אני בקנית המגרש. ה' יזמין לנו את המגרש המוכשר לזה ויצליח לנו שנוכל לבא אל המטרה להקים את בית ה'.
המגרש אכן נקנה וביום ב' שבט תרפ"ו כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין (אג"ק שלו אגרת רפב):
בשובע שמחות קראתי הבשורה המנעימה על דבר קנין מגרש, לבנין ישיבת תורת-אמת יצ"ו, והנני לברכו בברכת מז"ט עבור הקני'.
לאחר שנקנה המגרש החלו התוכניות לבניה, שנמשכו שנה תמימה. ביום ז' טבת תרפ"ז כותב לו שוב (שם אגרת שי):
מכתבו בלוית תכנית - פלאן - של ישיבת תורת אמת יצ"ו בגבעת שאול בעיה"ק ירושלים תובב"א נכון הגיעני. הבית בהבנותו בעזרתו ית' יהי' כלי מפואר לרב טוב, בתלמידים מאורי אור בקרב עם אלקי אברהם יחי'.
ובזה הנני למלאת ידיו להודיע ולפרסם בתוככי ידידנו אנ"ש יחי' ובקרב קהל עדת ישורון, ד' עליהם יחי', בכל אתר ואתר, ע"ד בנין בית לישיבת תורת אמת יצ"ו כתבנית הבית לכל פרטיו, למען אשר כל אחד ואחד יוכל לזכות בברכה מרובה טוב נצחי, כמבואר בספר התקנות.
למרות הכל - לא יצאה הבניה לפועל. על הסיבה לכך כותב רש"ז הבלין (הנכד) ב"המשפיע" ע' קז:
מאורעות תרפ"ט הידועים פגעו גם בשכונה זו, והיו היסוסים אם לקבוע הישיבה במקום סכנה (השכונה היתה בזמן ההוא מרוחקת מן העיר), ודעת אדמו"ר נ"ע היתה שא"א להשאר במקום זה ויש לבקש מקום בטוח (מכתב הרז"ה לבנו הרח"ה מי"ד תשרי תר"ץ).
מכתבו זה לא הגיע לידינו, רק מכתב שכתב בנו ביום י"ג אלול תרפ"ט אל הרי"ל הורוויץ (ארכיון הורוויץ):
הישיבה הוכרחה לעזוב את מקומה שהי לה מחוץ לעיר בשכונת גבעת שאול, הכל כמו שהוא נשאר, והננו בעיר. כעת המצב חמור מאד סובלים הרבה מרוב הדוחק ומחוסר כל.
בחורף תרצ"א עלה שוב נושא העברת או בניית הישיבה לדיון. בב' דחנוכה תרצ"א כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל הרש"ז הבלין (אג"ק שלו ח"ב אגרת תקח):
בנדון העברת הנחלאות והמגרשים של תו"א היו צריכים לע"ע להשתדל למצוא מקור מוצא להוצאות הדרושות ע"ז, וצריכים לטכס עצה בזה אשר יעזר השי"ת לבנות הבית שעלה במחשבה.
ומסיים ב"המשפיע" שם:
בכל זאת אם כי לא נבנה הבית שעלה במחשבה, נשארה הישיבה במקום זה עד למאורעות תרצ"ו, שאז נהרסה הישיבה ונשרפה ע"י הפורעים הערביים.
משם עברה הישיבה לשכונת הבוכרים עד סוף ימיו של הרז"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.