<h3>הרבנות בחברון</h3>

בחודש תשרי תרס"ג, או בסמיכות לו, נשא רבה של חברון, ר' דובער אפרת, אשה בירושלים ונשאר לגור בה, כמסופר לעיל פי"ד. במשך החורף תרס"ג נשארה עדת חב"ד בחברון בלי רב. היה דיון אם להביא אליה רב מעיר אחרת או למנות את אחד מיושביה. בתחלת הקיץ החליטו למנות את ר' שלמה יהודה ליב אליעזרוב.

שיל"א וגם הרב חח"מ בעל ה"שדי חמד", הרב לעדה הספרדית בחברון, כתבו על כך אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ושאלו הסכמתו למינוי זה. כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע השיב את הסכמתו מיד במברק, והאריך יותר במכתב מיום כ"א אייר אל החח"מ (אג"ק שלו ח"א אגרת קכד):

כבר הודעתי לכתה"ר בדילוג-רב.. הסכמתי אשר ש"ב ידי"נ הרה"ג הרש"ל נ"י יהי' רב בעיה"ק חברון ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהי' ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק חברון ת"ו באשר חפץ אני ביותר בהעיר אשר בה בחרו אבותינו הק' מעולם, וכל מגמתי אשר העיר הזאת תתגדל ותתרחב יותר בעזה"י. ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל שי', ותקוותי שע"י יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי..

אמנם באשר קבלתי מכתבים מבני עיה"ק חברון ת"ו שאינם חפצים ברב שמאתם יצא כ"א מן החוץ דוקא, ואם כי לא הסכמתי בלבי עמהם כלל וכלל, והחלטתי אצלי שלא יהי' חלקי בזה ליתן להם רב מן החוץ, אבל לא רציתי ג"כ להיות כנגידו מצוה עליהם, והחלטתי לעמוד מרחוק ולראות מה יהי' בזה..

אמנם כן כאשר נתן ה' לאחינו יושבי עיה"ק חברון ת"ו לב לדעת ולבחור בהטוב להם בעזרתו ית' להיות להם לרב הרב הרש"ל נ"י, שמחתי ע"ז באמת, והי' לי היום הזה ליום בשורה, והנני מסכים ע"ז בלב שלם ובנפש חפיצה. והשי"ת יהי' בעזרו ויצליח במלאכתו מלאכת הקודש ושלום אמיתי יהי' בעירו תמיד כה"י, וחפץ ד' בידו יצליח להגדיל ולרומם את עיה"ק חברון ת"ו לשמחת לבב כל החפצים באמת בעיה"ק הזאת ת"ו.

ולמחרת כותב גם אל שיל"א (שם אגרת קכה):

מכתבו נכון הגיעני ובדבר הרבנות דעיה"ק חברון ת"ו, ידע כבודו אשר מתחלה הי' רצוני שיהי' כבודו לרב בחברון ת"ו, לבד אשר הי' כבד עלי מאד העתקת דירתו חברון ת"ו, ואשר משו"ז הי' ברצון ב"ד הרה"ח הרמ"ד שי' [סלונים] ג"כ להעתיק דירתו, וכאשר ידוע הוא אשר אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע החזיקו בישוב עיה"ק בחברון ת"ו ביותר ומשו"ז גם רצוני וחפצי בהגדלת העיר הזאת. וזה כמה שאני דואג בלבי על שנתמעט הישוב בה, וע"ע לא עלה בידי להוציא מגמתי באיזה דברים שחשבתי שיתגדל עי"ז הישוב.

אמנם כאשר נתקבל מכתב עם חתומים שרוצים דוקא ברב מן החוץ, לא רציתי להתערב בדבר הרבנות כלל ומה גם שידעתי שאהי' בזה יחידי כו' וכאשר קבלתי מכתב המרה"ג החח"מ נ"י ומכבודו אשר כולם מסכימים על רבנות כבודו, באמת הי' זה אצלי בשורה טובה ושמחתי ע"ז והודעתי בטע"ג להחח"מ נ"י.. הסכמתי ע"ז, בטח נתקבל הטע"ג. ועתה הנני להודיעו במכ' אשר אני מסכים ע"ז בלב שלם ובנפש חפיצה והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיה"ק חברון ת"ו, והשי"ת יהי' בעזרו ויצליח במלאכתו מלאכת הקודש ולא יהי' לו שום מנגד מבית ומבחוץ ושלום אמת יהי' בימיו וימצא נחת בעדתו והם בו ויהי' בשלוה בכה"פ בגו"ר.

ותקוותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק חברון ת"ו במצבה הרוחני והגשמי.

על קבלת הרבנות ועל אישיות זו בכלל כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס בעניני כולל חב"ד שכתב בשנת תרס"ז (אג"ק שלו ח"ד ע' קעד):

הרש"ל הוא איש אמונים בתכלית.. והוא ירא אלקי' בתכלית ומצב הרוחני של אה"ק נוגע לו באמת בעומק פנימי לבבו, וכל השתדלותו רק לדבר הזה לא לטובת עצמו, וקיבל על עצמו רבנות חברון בדרך מס"נ, כי טוב טוב הי' לו קודם שהי' לו פרנסה טובה אצל הספרדים ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף ע"ז.

ראשית פעולתו בתור רב היתה חיזוק מוסדות התורה והחסד אשר בעיה"ק חברון. על פתיחתה המחודש של הישיבה "מגן אבות" בקיץ זה, יסופר בפרק הבא, ועל שאר הפרטים אנו קוראים, בקריאה מיוחדת לעזרה, שפרסם בחודש אלול תרס"ג ושחתם עליו גם החח"מ בעל ה"שדי חמד" (תצלומו בס' מגדל עז ע' תקלה). בקריאה זו כותבים בין השאר:

ישוב עיה"ק חברון תובב"א עתה הנה הוא הולך ומתמוטט, ועוד מעט צפוי הוא להחרב ח"ו, יען כי בימים האלה גבר יד העוני האכזר על תושבי', ויגדל מחסורם ביתר שאת, עד כי באו מים עד נפש.. אחינו התושבים הי"ו אוחזים מעשה אבותם בידיהם לקבל יסוריהם באהבה, ולפני סערת הזמן וחמת הגלות שיש פה, הם כופים כאגמון ראשם ואף בהשתרר עליהם העוני והמחסור ישאו בדומיה את צרתם ואך לרחמי שמים נושאים עינהם, ולא ישמיעו במרום כתבי העתים את קול צעקתם, ולא ירעישו ארץ בהמון שד"רים כשאר ארצות הקדש תובב"א, לכן כמעט נשכחה עירינו מלב אחינו הנדיבים הי"ו, ולא חסה עלינו עין חמלתם לטעת בתוכינו איזה בתי חסד, לעזור ולהחזיק את ישובה, כמו איזה הספקות נכונות לחכמים, לאלה אשר תורת אומנותם, ואיזה בתי מחסה להעניים האומללים, אשר אין להם כח לשכור להם בית, ובית חולים וכדומה..

העיר העתיקה הזאת, עוד לא פשטה צורתה הקדומה, עוד היא לובשת מחלצות טהורות שהיו לה מימי קדם, עוד יושביה התמימים אוחזים בדרך הקדש הנהגת ראשונים כמלאכים זיע"א..

קומו הגבורים נדיבי העמים, ובעז ימין צדקם יצמיחו ציץ ישועה ותקות חיים ליושביה, יעלו נא על לבם הטהור זכרון המקום הקדוש הזה ויכבדוהו נא בכחם ואונם לטעת בו בתי חסד, בתי מדרשות (יחזיקו נא באשר כבר החלו לעשות לבלתי יהרס ח"ו הבית תלמוד תורה לבני עניים אשר מהן תצא תורה, וישיבת מגן אבות לת"ח יראי ה' הגועים ברעב בערום וחוסר כל וטפלי תלוי בהם), בתי חמלה למען ינהרו אל העיר הזאת כל החפץ בעבודת ה' ולהגות בתורתו.