<h3>נסיון פתיחתה בשנת תרפ"א</h3>

בתום המלחמה, בשנת תר"פ, התחילו מגורשי אה"ק לחזור לביתם. גם בני חברון התיישבו בעיקר בירושלים. באותה שעה התעורר ה"ר מנחם מענדל נאה לייסד ישיבה בשם "צמח צדק", כמסופר לעיל פ"ל.

ישיבה זו היתה מיועדת לאברכים שלמדו בישיבות אחרות בירושלים, כדי שיבואו לשעתיים ביום ללמוד בישיבת "צמח צדק" דא"ח ועוד, כדלעיל שם, מובן איפוא, שזו לא יכולה היתה להיות תחליף לישיבת "תורת אמת", שנועדה לתלמידים שכל מעיינם בתורה ועבודת ה', בישיבת חב"ד.

במשך השנה חזר לירושלים אף בנו ה"ר אברהם חיים נאה, שהחליט על דעת עצמו להקים מחדש את ישיבת "תורת אמת" בירושלים. הוא צירף אליו את שיל"א ואת ה"ר משה ארי' ליב שפירא, ויחדיו פנו בקול-קורא בנושא (טופס בארכיון שיל"א). הראח"נ והרמא"ל כותבים בין השאר:

בשומנו אל לבנו את גודל נחיצות הישיבה תורת אמת באה"ק.. מוצאים אנו חובה בנפשינו לגשת אל עבודת הקודש הזאת לבנות את הישיבה תורת אמת.. והנה מן שמיא קא זכו לנא אשר כבוד הרה"ג החסיד המפורסם בנש"ק וכו' כקש"ת מו"ה שלחה יהודה ליב אליעזראוו שליט"א הגאב"ד חברון ת"ו שב אלינו מארצות גלותו בזמן המלחמה, והנהו כעת מתושבי עי"ק ירושלים ת"ו אשר כ"ק אדמו"ר ז"ל סמך ידיו עליו שהוא ינהל את הישיבה הקדושה תורת אמת, והוא הוא גם כעת ראש הישיבה ומנהל אתנו יחד את הישיבה עפ"י מטרת אדמו"ר זצ"ל זיע"א.. שיבואו כלם כאחד לעזור בבנין הבית הקדוש הזה, וחפץ ה' בידינו יצליח לגמור את אשר התחלנו.

בשוה"ג בא אחריהם שיל"א וכותב בין השאר:

צדקו מאד דברי הרה"ג הנז"ל העוסקים בהקמת פעולת צדיק.. להחזיק בקדש את הישיבה הקדושה תורת אמת.. וישתדלו בכל אמצי כחם להרים כספי נדבות לבית מקדש מעט הזה, העומד תחת השגחתי.

כשהגיע כרוז זה לאנ"ש בארה"ב פנו אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לשאול פשר דבר. הוא מספר על כך אל הרש"ז הבלין, שכבר הספיק לצאת באותה שעה בדרך לארה"ק ליסד את הישיבה, בים י"ט מ"ח תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת צה):

קבלתי מכתב מניו יארק דורשים ושואלים אודות הישיבה ת"א, מי הם החותמים יד נאה ויד שפירה יחיו, והכי אני מנהל המוסד כאשר בתחלה, ועניתי להם כי הם תלמידי מוסד הזה, ואשר נסע ידידי כבודו שיחי' לאה"ק על משמרתו בדבר ת"א.

באותה שעה, בתחלת שנת תרפ"ב, לפני שהגיע הרש"ז הבלין לאה"ק, שלח הרב רד"מ רבינוביץ מבוסטון המחאה עבור ישיבת תורת אמת ע"י הנהלת כולל חב"ד, והם השיבו לו (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח):

סך שלשה דאללר מסרנו אל מיסדי הישיבה תורת אמת, אשר הקמתה היא מיסוד מרן כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקלל"ה נבג"מ, אשר הקים ישיבה גדולה בחברון ת"ו וסניף בעה"ק ת"ו. ולדאבון לבבינו הישיבה תורת אמת בחברון נתבטלה לגמרי, וא"א לע"ע לעשות מה בזה בחברון. והעיר ה' את לב הרה"ג החסיד מ"ה שי"ל אליעזראוו שי' ואתו שני אברכים ת"ח מצויינים יודעי ומביני דא"ח ויר"א להקים ולשכלל את הישיבה תור"א בפה, עפ"י התכנית של מרן אדמו"ר זצוקלל"ה. יה"ר שחפץ ה' בידם יצליח ואחינו אנ"ש יתנו ידם לבצע את אשר החלו בע"ה.

כשהגיע הרש"ז לארה"ק הביא אתו אגרת מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע אל שיל"א (אג"ק שלו ח"א אגרת צא), בה מודיע לו הרבי שהרש"ז הבלין נשלח לנהל את הישיבה ומבקשו לעזור לו בזה. על קורות הדברים האלה שסיפר שיל"א אל בני הרש"ז הבלין, לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, חוזר ומספר באגרת שכתב בכ"ג תמוז אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (העתק בארכיון שלו):

כשחזר אביכם ז"ל להעיקות"ו בשנת תרפ"ב.. בו ביום מסר לי פתקא קטנה מכ"ק שליט"א ובה הרגשתי שרצונו של כ"ק שליט"א הוא שאביכם ז"ל הוא לבדו יהי' כל המנהל של הישיבה.. עזרתי לו בכל הצורך בתום לבבי.

נסיון פתיחה זה נזכר אף באג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרות רנז-ט.