<h3>ההתיישבות בצפת</h3>

בהגיעם לארץ הקודש קיבלו בקשות מראשי הקהלות בירושלים ובטבריה לבוא לגור אצלם. אמנם מבין כל ערי הקדוש שבאה"ק בחרו להתיישב בעיה"ק צפת.

על כל הנ"ל מספר הרה"ק ר' אברהם מקאליסק, באגרת שכתב לאנ"ש דק' סמיליאן (לקוטי אמרים אגרת כט. הוגהה והושלמה ע"פ כת"י 582 כט,ב; 2000 ג,א):

כבר הודעתים נאמנה במכתבים ע"י ציר נאמן לשולחיו ה"ה הרבני המופלג הותיק מו"ה שלמה סג"ל נ"י ושם נאמר מכל תוצאותינו ומביאותינו לאה"ק תובב"א בשלום בלי פגע ומקביעות אהלינו פה עיה"ק צפת תובב"א.

ואף גם מחדושי הענינים ומהות הזמן ומקרי העת שמשונה ביאה זו מכל אשר היה מלפנים וכי מצאנו את העיר שלווה ושקטה מן המלחמות אשר היו למלכי כנען זה עם זה והיה ממש שעת חרום ולא עבר בה רגל אדם ממקומו אל מקום הסמוך לו, ונראה בחוש לעין כל גודל חסדי השי"ת שהפליא עמנו לעשות שלום בארץ מעט קודם בואנו לקדושת הארץ מקור החיים...

ואודיע גודל חסדי השי"ת עלינו שנתן חן כולנו בעיני הספרדי' והאשכנזי' אשר בכל ערי ישראל, וממש הי' הם בעיניהם לנגד האנשים השלימים אתנו כחגבים. כי שלחו עוד הפעם מירושלים עיה"ק ת"ו בחודש כסלו העבר בבקשה וחנינה גדולה וחזקה שנקבע אהלינו לדור עמהם, וגם בטבריא בקשו אותנו פעמים רבות. והיינו בר"ח שבט בעיה"ק טבריא תובב"א, ונתעכבנו שם בערך שני שבועות, וממש היו בעיניהם כימים אחדים מגודל האהבה והתשוקה שיש לכולם לדור עמנו במקום אחד.

ולכשתתיישב אי"ה צפת על מכונה ועל תילו בודאי רבים וכן שלמים יעקרו סיכם ומשכנם וכו' מטבריא תובב"א לדור עמנו פה עה"ק צפת ת"ו .. גם היינו בלכתינו לכפר מירון ששם מערת רבי שמעון בן יוחאי עם בנו רבי אלעזר.

על סיבת העדפת צפת על גבי שאר העיירות כותב א. יערי (שלוחי א"י ע' 609): צפת עמדה רובה ריקה ושוממה לאחר הרעש בשנת תק"ך, כי שרידי ישובה לא היה בכוחם לקומם את הריסות העיר.. השליט החדש [אחמד אל-ג'זאר פחה] היה מעונין, כמובן, לקומם את הריסות צפת, וידע שיוכל לעשות זאת רק בכוחות רעננים של מתישביםף חדשים. הוא נהג איפוא בחסד עם העוללים, עודדם להתישב בצפת, שיחררם מכל מיני מסים, הגביל את כוח החושל המקומי לנהוג בהם בעריצות והקצה להם מקום בחרבות לבנות עליהן את בתיהם.

הוא לא הביא שום מקור לדבריו. אפשר שהוציא את הדברים מתוך האגרת שכתב השד"ר הראשון הרה"ק ר' ישראל מפולוצק, שכתב בדרכו ביאסי בט' אייר תקל"ח, אל ראשי קהלת וויטבסק ופאלצק (שם אגרת כז. הוגהה והושלמה ע"פ כת"י 2000 א,א): שבה מספר בין השאר: מגודל חסדי השי"ת אשר נתן בלב המלך והשרים להקל ולהגדיל חסדו עלינו לרומם בית מאויינו ולהעמיד חרבות צפת הקדושה תובב"א, והטה חסדו לבכל קהל העולים בתוקף עוז וחירות גדול ליהודים ליתן (מסת) [משאת] כיד המלך לשכירות ספינות העניים הגדולים מעשה אלקינו.

אמנם מתוכן הדברים נראה שלא מדובר כאן בפחה שבאה"ק אלא במלך תורכיה בהיותם בדרך בקושטא, ולא מדובר כאן במס הישוב בצפת אלא כמפורש "משאת כיד המלך לשכירות ספינות העניים הגדולים". ומה שהזכיר בתוך הדברים "להעמיד חרבות צפת הקדושה תובב"א", היינו כי עזרה זאת בדרכם בקושטא הועילה בסופו של דבר להעמיד את חרבות צפת. משא"כ בקשר למס הישוב בצפת אל הפחה, מפורש בהמשך האגרת "הנגידים בעיר קושטא.. נתנו לנו שלשת אלפים אריות, ושלחנו לאה"ק לעיה"ק צפת תובב"א שני אלפים אריות להפאסי' שמגיע לו מס בכל שנה ושנה".

ועל עצם ההתיישבות בצפת מספר בתחלת האגרת:

ואברך את ה' אשר יצר את האדם בחכמה, בתחילה ברא מזונותיו והצטרכותיו ואח"כ ברא אותו, ואשר אווה את המקום הזה למושב לנו ואשר הופיע ברוב רחמיו וברוב חסדיו ופקד את ארצו וחמל על נחלתו, אשר הי' לבער עה"ק צפת תובב"א מקום אשר הללו אבותינו, כולם הלכו נדדו ונשאר המקום מאין יושב חורב שוממה מבלי בניה, ועלה שם שמיר ושית ואנו ואבלו פתחיו. וכעת הופיע שפע וברכה וחנינות שיולד גוי פעם אחת ומצאנו בה בתים הרבה גדולים וטובים מאין יושב. וכעת אנו מתפללין בבה"ק של בית יוסף, ויש בכאן שלשה ביהכ"נ בנויים והרבה בה"כ חרבים. ועוד בונים לנו ביהכ"נ חדש. והטבילה היא במקוה שיסד האריז"ל, והיינו על קבר האריז"ל ועל קברי קדושים ז"ל, והתפללנו על קברי נביאים תנאים ואמוראים ע"ה. וכמו חלב ודשן תשבע נפשי. וכעת שפתי רננות יהלל פי. ובמעט אשר טעמתי ויאירו עיני מכל הימים אשר הייתי חי בחו"ל.