<h3>הסכם תרכ"ח</h3>

ההסכם הראשון שהגיע לידינו בנושא הזה בין כל כוללות האשכנזים באה"ק, פרושים, חסידים וואלין וחב"ד, הוא מי"ט תמוז תרכ"ח. הוא מועתק בפנקס אגרות כולל חב"ד משנת תרס"ב. היה אז [בשנת תרס"ב] דיון על משלוח שד"רים מיוחדים לערי סיביר, ולכן העתיקו ממוני הכולל את ההסכם הזה, באגרת שכתבו אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ביו"ד אד"ר תרס"ב, וכתבו על כך "וע"ד ערי סיביריען, הלא משותפים אנחנו עם ממוני ועד הכללי מאחינו המתנגדים פה עפ"י פשר שנעשה בשנים קדמונים (וההעתק מונח פה)".

כיון שההסכם הזה עדיין לא התפרסם לכן יועתק בזה בשלימות:

בעז"ה

מודעה רבה [..]תנו אנחנו החתומים מטה, ראשי ומנהלי ונבחרי כל כוללות פרושים וחסידים וואלין וחב"ד היושבים בארבעת ערי הקדש ירושלים וחברון צפת טבריה ת"ו [בכח] שבידינו מאת כל קהלות כוללות הנ"ל לנהל את כל עניני הכנסות ונדבות אחב"י אשר במדינות ראסיי וסיבירי' וכמבואר במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים כי הזכות הניתן מכבר לכולל רייסין הפרושים דפה עה"ק ירושלם תובב"א, בהכנסת חמשת הערים במדינות סיבירי', ארבעתן מעבר לנהר זאבינקאל, שהם ציטא, ווערחנאודינסק, פעטראווסקיזאוואד, בארגוזין, ועיר אצינסק הסמוכה לטאמסק, אשר כבר נכתב ונחתם כמה פעמים, להיות הכנסותיהם שבעד [האר]ץ הקדושה, לכולל רייסין הנ"ל לבדם, הנה הזכות ההוא עומד הכן בתוקפו וכחו וגבורתו, ועוד ביתר אומץ ויתר שאת ויתר עז, היינו, כי על פי הפשרות הראשונות הנז' היה רשות לשלוחי יתר הכוללות להכנס אל תוך הערים הנ"ל בהיותם בסיבירי' בשליחות כל הכוללים ולעשות נדבה חדשה על אתר בעד כל הכוללים, כי רק הקופות הקבועות או סתם נדבות בלא עת היות שליח מכוללות שמה הוא שייך לכולל רייסין לבדם, אבל כעת נמנינו וגמרנו כולנו בהסכם גו"ש [גמור ושלם] בלי שום אונס והכרח כלל ברצון גו"ש מכולנו בלי שום טוען ומערער כלל, להגדיל כח וזכות כולל רייסין בערים הנ"ל ולסלק ז[כות] כל הכוללים מכל וכל מכל הכנסות הערים הנ"ל אשר בעד ארץ הקדושה ת"ו! הן מאשר יתנו על סת"ם א"י ע"ש רמבעה"נ והן בעד עניים לחלק על דעת [..] הכל יהי' לבני כולל רייסין הנ"ל להם לבדם ואין לשום כולל אחר שום חלק וזכות בהם, ולא יוכלון הכוללים זולת רייסין, לא כולם ולא רובם ולא מקצתם לעשות שום מעשה ותחבולה להביא שום הכנסה משום אחת מהערים הנ"ל, לא ע"י שליח ולא ע"י מכתב, לא מעה"ק ולא מחו"ל כלל וכלל, ועלינו להזהיר לשלוחינו [הס]ובבים במדי' סיבירי' לבל להכנס כלל להערים הנ"ל, כי אין להם דבר שמה, אחרי כי גם נדבות חדשות לא יוכלו לגבות בעדינו. ואם יעשו מי ומי מהם איזה פעולה וישיגו איזה כסף מהערים הנ"ל מוכרחים להשיב את הכסף ההוא ליד ממוני כולל רייסין הנ"ל.

[וכ]משפט חמשת הערים הנ"ל כן משפט העיר סמאלענסק וכל ערי מחוזה אשר במדינות ראסיי', אשר רק לכולל רייסין ולא לזולתם שייכות הכנסות [..] לעולם [ומלבד] הערים הנ"ל יד בני כולל רייסין שוה בהכנסות שארי ערי סיבירי' וראסיי' וקאוקאז עם אחיהם כל כוללות הפרושים בלי שום הפרש כלל, כי היתרון שהיה להם גם בהכנסות הנ"ל ע"פ הפשרות הקודמות בטל, ובנסוע שליח מכולל רייסין לעריהם הנ"ל דרך ערי מדינות ראסיי' וסיבירי' לא יגע בשום קופה שבעד א"י ולא יבקש שום נדבה בעד כולל רייסין הנ"ל מכל המדינות השייכות לכל הכוללים יחד, ואם יקח איזה נדבה בעד כולל רייסין מהמדינות ההם, מחוייבים ממוני כולל רייסין להשיב הכסף מיד בבואו, לקופת כל הכוללות.

ומכאן מודעה רבה לאחינו יושבי חמשת הערים הנ"ל בסיבירי' אשר לכולל רייסין יחשבו, אשר לא יקבלו שום שליח ושום מכתב משום כולל אחר זולת מכולל רייסין ולא מכל הכוללים יחד, לא מתוככי אה"ק ולא מאיזה עיר ומדינה שבחו"ל, ורק השליח או המכתב אשר יקבלו מיד ממוני כולל רייסין הפרושים דפעה"ק ירושלם ת"ו אליו ישמעון. ולהם לדעת [כי] הכנסות הערים והכפרים סביבותיהם שייכות לכל הכוללים ביחד, ובשלחם כסף אחיהם משארי הערים והכפרים ההם יודיעו ברור במכתבם [למ]מוני כולל רייסין, והם ימסרו הכסף ההוא לקופת כל הכוללות. כן אם בעד חברה בקו"ח וכדומה ישלחו איזה כסף, יודיעו ג"כ במכתבם [כי] הכסף אשר לבקו"ח שותפים בו כל הכוללים (כי כן גם הבא משקלאב ומאהליב בעד בקו"ח מביאים ממוני כולל רייסין את הכסף לקופת בקו"ח מכל הכוללים). ואין יושבי חמשת הערים הנ"ל לשלוח את כספיהם דרך מאהליב ושקלאוו ע"י גזברי כולל רייסין הפרושים דשם, רק [..] לברר אם יש שם איזה כסף [השייך] לכל הכוללים כנ"ל!

ומצוה רבה על אחינו יושבי הערים הנ"ל להתעורר ברחמים מרובים על אחיהם המדוכאים אלה וישמיעו בנדבות ויקבעו קופות להרבות ההכנסות להחיות נפשות רבות בני כולל רייסין הנ"ל הראוים לעזרה בצר להם במצוקות ענים ולחצם הקשה, ומרחמיהם ירוחמו מן הש[מים] ויזכו לראות בנחמת ירושלם בב"א.

כל הנ"ל נעשה ונגמר מכולנו הח"מ ראשי הכוללות בהסכם הכל ולהיות התקנה הזאת קבועה וקיימת לעד [..] הח"מ יום ה' י"ט תמוז שנת תרכ"ח ל' פה ירושלם תובב"א

על ההסכם הזה חתומים ראשי כל הכוללות, ומטעם כולל חב"ד: "ונאום שמעון מנשה בא"א מו"ה משה זלה"ה [חייקין], ונאום לוי יצחק סלונים, ונאום שניאור זלמן פונדאמינסקי". לאח"ז בא אישור הבד"צ דעיה"ק ירושלים.

המעניין שבחתימות האלו, ששלשת הממונים האלו הם מ"כולל חב"ד" שבחברון, ולא מאלו שבירושלים, שבתקופה שלפנינו לא היו קשורים כלל לגיוס התרומות מחו"ל; את מעות התמיכה היו מקבלים ע"י ממוני "כולל חב"ד" הכללי אשר בחברון, וכל מינויים הוא רק בקשר לניהול העדה אשר בירושלים. ויפורש יותר בהסכם תרל"ב דלקמן, ולקמן פרק שלאח"ז.

בהסכם זה נזכר, שכבר לפנ"ז היה הסכם ביניהם, בלשונם "במכתב ההתקשרות הכתובים והנדפסים", בקשר לשליחות רוסיה וסיביר; כנראה בין השנים תרכ"ו-ח.

אך זה אינו שייך במיוחד לחב"ד. ובאמת גם בהסכם הזה לא נתפרש מספיק חלקה של חב"ד בשד"רות סיביר; אך ממקורות אחרים נודע לנו שהיה הסכם נוסף בין "כולל רייסין" ל"כולל חב"ד", גם בקשר להכנסות ערי סיביר הנ"ל:

בהסכם תרל"ב דלקמן נאמר "מלבד חמשת הערים הידועות השייכות לכו' רייסין והם נותנים חלק לכו' חב"ד כפי הפשר שביניהם". לא נתפרש כאן כמה הוא החלק הזה שנותנים לכולל חב"ד, אמנם בפנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג-ח, באגרת מחודש תמוז תרס"ח כותבים:

עפ"י הפשר עם ועה"כ שנעשה מכבר לא נכללו הארבעה עיירות היינו פעטראווסקי-זאוואד, ציטא, ווערחניאוסינסק, בארגוזין, ושייכים הם לכולל חב"ד ולכו' רייסין פרושים היינו לחב"ד 41 ולכו' רייסין 59.

במפתח הספר "המשפיע" סי' קד נזכר שבח"ב יודפס "הסכם-פשרה בין כוללות הפרושים בירושלים וכולל חב"ד בחברון ובירושלים, משנת תרכ"ח", אפשר שזהו ההסכם שלפנינו ואפשר שזהו ההסכם הנזכר לעיל, אמנם עדיין לא זכינו לאורו של החלק השני, ולע"ע לא הצלחתי להשיג את העתק ההסכם ההוא.