<h3>נסיון פתיחת ישיבה בשנים תרס"ב-ד</h3>

את מצב הדברים בשנת תרס"ג מתאר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע באגרת יום א' י"ד אלול (אג"ק שלו ח"ג אגרת תתכט):

הנה כאשר מצב עסק דא"ח באה"ק הוא בשפל המצב מאד וכמעט שאין לומדים דא"ח כלל ובפרט הצעירים והאברכים אינם שייכים לזה כלל, וזה כמה שנים אשר הרבה נצטערתי ע"ז, וביותר שראיתי מהם אברכים יקרים באמת עוסקים בתורה כל ימיהם ויר"א בתכלית, ובדא"ח אין להם שום ידיעה כל דהוא ממש ורחוקים מזה בתכלית (לבד אחדים ממש), וכל אשר לב רגש לו יצטער על הדבר הזה, וביתרון פעל ע"ז מה שבכוללינו אין ישיבות, והרבה מאברכי חב"ד לומדים בישיבות הפרושים וזה פעל הרבה על העדר העסק הנ"ל.

והנה זה כשנה ויותר אשר עבר רוח טהרה על אחינו יושבי תמן ונתעוררו לעשות ישיבות חב"ד בעה"ק ירושלים ת"ו ובעה"ק חברון ת"ו אשר אברכי כוללינו ילמדו בהישיבות האלו דוקא, ושיהי' קביעות על לימוד דא"ח ולהשתדל להדריכם בעזה"י בדרך הזה. וכאשר הציעו לפני הדבר הזה שמחתי בנפשי בגוף ועצם הענין שיהי' ישיבות משלנו, והעיקר אשר אברכי אחינו לא יהיו עזובים ונטושים מתורת כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע.

על פתיחת ישיבת חב"ד בחברון באותה שנה כבר סופר לעיל פכ"ד. יסופר בזה על ההשתדלות לפתוח את הישיבה בירושלים בשנים תרס"ב; כנזכר כאן "זה כשנה ויותר":

תחלת הדיון על פתיחת ישיבת חב"ד בירושלים היה בחורף תרס"ב, לאחר פטירת הרה"ג שניאור זלמן מלובלין בעל ה"תורת חסד" בליל ש"ק ה' ניסן.

הבית שדר בו הוא הבית שקנה הגביר ר' ישעי' ברלין עבורו והקדישו לכולל חב"ד. אחר פטירתו הציעו ממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים, אל אדמו"רי ליובאוויטש לאדי ובברויסק לייסד בו ישיבת חב"ד.

אחר חג השבועות השיגו את כתב ההקדש שעשה הרה"ג, באופן רשמי בערבית, וכתוב בו בפירוש להקדיש הבית לכולל חב"ד לעשות בו דיורים לעניי אנ"ש בירושלים ויוטל גורל על הדרים אחת לשלוש שנים וידורו בהם הזוכים בגורל. את כתב ההקדש העתיקו ללה"ק ושלחוהו לר"י ברלין במכתבי כ"ח סיון וב' תמוז (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ב).

על כך שאל הר"י ברלין אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שהשיבו בח"י תמוז (אג"ק שלו ח"ג אגרת תשפט) "לפ"ד צריך לעשות כפי כתב ההקדש שעשה הרה"ג ז"ל ולעשות בו דיורים".

לאח"ז התחיל דיון על פתיחת ישיבה במקום אחר - בעליה שעל בתי הכולל במאה שערים. בזה התנהל הדיון במשך קיץ תרס"ב וכל שנת תרס"ג וממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים טענו נגד זה, כיון שזה יכול להפריע להכנסות הכולל (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג).

כבר בקיץ תרס"ב הוחלט על פתיחת הישיבה, ונשלח לשם כך שד"ר מיוחד לחו"ל, למטרת מגבית מיוחדת ליסוד הישיבה. בה' אלול כותב על כך ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים אליעזר ביכאווסקי (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ב):

שבוע העברה נסע מפה לחו"ל מ' חיים שמואלזאן, תורת שליחות ממייסדי חברת ת"ת וישיבה מחב"ד (כלומר מהנתעוררים לייסד חבר' הנ"ל). והנה אודות עצם הענין אם נחוץ אין ספק בזה שנחוץ מאד, והטעם פשוט, כי אם לא ישיגו המבוקש הזה ח"ו וישאר כפי שמתנהג עד הנה, במשך שנים ישתכח ח"ו בירושלם עיה"ק לימוד חסידות מכל וכל, אחרי שהאברכים של חב"ד לומדים בישיבות ות"ת של הפרוש', מפיהם המה חיין ברו"ג, ממילא משחדים אצלי שנעשה חד. וע"ז אין צריך הסבר, כי ישתכח גם הנוסח ח"ו אחרי שמתפללים אצלם בבהמ"ד שלהם. רק שמוטל על כת"ר להשתדל שלא יגיע היזק לכולל רמב"ן, ולא לשמוע לדבריו שיבטיח בע"פ, אבל לחפש [..] זה איך צו באווארנען זיך.

והולך ומאריך באופני ההיזק שיכול להגיע מאוסף מעות זה ל"כולל חב"ד".

ובי"ג אלול כותבים בזה ממוני ומנהלי כולל חב"ד אל ר' חיים באגין (שם):

זה כשבוע ימים אשר נסע מפה ידידנו הר"ח שמואלזאהן ודעתו להציע לפני הסוה"ג [הסוחרים הגדולים במסחר האתרוגים (כולל חב"ד), הם אדמו"רי חב"ד נשיאי הכולל] שליט"א, לייסד ישיבה בעד אנ"ש חב"ד.

והנה בגוף הענין אין אנו מנגדים, הגם כי המוכשרים לזה מאברכי אנ"ש מתקבלים גם בהישיבות של המתנגדים כמו במאה שערים ובישיבת הרה"ג דבריסק ז"ל ודומ[יהן], אכן אולי כאשר יהי' ישיבה מיוחדה לחב"ד ילמדו שם בכנופיא גם דא"ח בתמידות ויתפללו נוסח חב"ד, לא כן המשועבדים כו'. אכן כל זה אילו הי' ברור שלא יהי' מזה גרם היזק למעות רמבה"ן, וכאשר כן אמר בפיו הר"ח שמואלזאהן בטרם יצא מפה שיז[הר] מאוד שלא יגע בקופה של רמבה"נ, ומכ"ש שלא יבקש מכתר"ה וחבריו הגבאים להעמיד איזה סכום [בהר]שימה. אבל מי יודע אם את מוצא שפתיו ישמור.. אם יהי' איזה נגיעה קטנה במעות רמבה"נ יתהוה מזה קטטות ומריבות.. לא נדע מה ידונו הסוה"ג שליט"א [בזה] אך את כתר"ה נבקש לשום לבבו הטהור לזה, ושלא יהי' נוח לרשום ח"ו ברשימה איזה סכום בע[ד הישי]בה ולא יצית עלינו אש קנאה ומשטמה מה שלא נוכל לסבול כלל.

על תוכן הענין הזה חוזרים מו"מ כולל חב"ד בכמה מאגרותיהן במשך שנת תרס"ג (שם תרס"ג). בז' כסלו כותבים אל מסדרי הרשימה:

ע"ד נסיעת הר"ח שמואלזאהן, ע"ד ישיבה לכולל חב"ד, אם כי הדבר ישר ונכון שיהי' ישיבה מיוחדת לכולל חב"ד ולא יצטרכו אברכי כוללינו להיות כבנים חורגים בישיבות המתנגדים, וגם באשר תהי' ישיבה מיוחדה לחב"ד אין ספק כי יקבעו שעות קבועות בכל יום ללמוד דא"ח, בכל זה צריך לעשות משמרת למשמרת שלא ינגעו בקופת רמבה"נ, ומהראוי לשום עין פקוחה לזה להרחיק כל היזק וגרם היזק אשר יוכל להסבב מהישיבה אל קופת הכולל, כי אין דבר העומד בפני פקו"נ.

ובכ"ג כסלו:

הר"ח שמואלזאהן נסע לייסד ישיבה חב"ד בעה"ק בשם תורה אור, וכעת הוא בביחאב, ולפי דבריו הסכימו סוה"ג על ידו. והאמת כי מי יאמר על יסוד ישיבה, שיש בה תקוה גם ללמוד דא"ח בקביעות, שאין זה נכון ח"ו, ירבו ישיבות ובתי מדרשות (לכה"פ כמנין מלאתי הנזכר במד"ר).

אכן יש לחוש לנגיעה בלחם האביונים קופת רמבה"נ. והשד"ר עצמו המתעסק בזה, אם כי אוהבינו ואהובינו הוא, אין לסמוך על הבחנתו בזה שידקדק דקדוק הראוי לזה. ואלו יצוייר שיהי' איזו נגיעה, לא יצוייר הקטגוריא והמחלוקת שיתהוה חלילה מזה, ואין אתנו יודע איך לגדור גדר וסייג משמרת למשמרת שלא להוציא ישן מפני חדש ח"ו. ומהראוי עכ"ה לפרסם זה ברבים שיזהרו שלא לשנות מקופת רמבה"נ למצוה אחרת.

אעפ"כ הסכימו הסוה"ג לייסד את הישיבה, ובחודש טבת כתב בזה ר' חיים אליעזר ביכאווסקי אל מנהלי הכולל בירושלים, ועל כך כותבים בשלהי טבת:

זה מקרוב הגיענו מכתב מיד"נ הרחא"ב יחי' ודעתו לבנות (מהמעות אשר שלח בעד בנין בתים לעניים) ישיבה על גגי הבתים המוקדשים לעניים, ואם יחסר יקחו לזה גם מעזבון יאקובשטאט המוקדש בפירוש בעד בנין בתים לעניים, והמכתב הזה בהגלות נגלות לבני הכולל רעשו אמות הסיפים. גם מייסדי הישיבה עצמם כמו הררש"ל [הר"ר שמואל לוין] וחבריו נשתוממו על המראה והודו בעצמם שלא זו היתה כונתם לבנות ישיבה מחרבן הכולל ח"ו, והאנשים שבאו להאסיפה כתבו מחאה להרחא"ב שיחי' ושלחו לו. ובאמת מהראוי לשמר את הכולל שלא יהרס מפני הישיבה, ואין דוחין צבור מפני חיי איזה פרטיים.

לא נתפרש כאן מה הם הבתים האלו ומהו עזבון יאקובשטאט, אמנם בקונטרס "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל, אגודתה לבנות בתי מחסה לעניי כולל חב"ד" (ירושלים תרס"ג. בטופס שלפנינו נחתכו קצות הדפים):

עוד נדב [ר' יצחק ב"ר אהרן מקניגסבערג] סכום מסויים עפ"י פרטים ואופנים ידועים ש[מהם] נבנו ארבעה בתי כוללנו במאה שערים הסמוכים לבהמ["ד] ובח[ו]ק יטילו עליהם גורל אחת לשלש השנים כנהוג...

מעזבון הג' ר' יהושע נאטקין ז"ל מיאקובשטאט נת[קבלו] ע"י האפטרופסים באמצעות הג' הנכבד המפורסם מו"ה [..] שווארץ בארד נ"י אלף רו"כ למקנה בית קרן קיים לא[נשי] חב"ד.

הדיון בדבר יסוד הישיבה נמשך במשך כל הקיץ, שאז כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על פתיחתה כמועתק לעיל. אמנם מסיבות לא ידועות לנו לא בא הדבר לפועל באותה שעה (ראה אג"ק שלו ח"ג אגרת תתכט* ובהערות שם).

אם לא אז הרי לפחות בקיץ תרס"ד, ואם לא ישיבה מאורגנת לכל פרטיה, הרי לפחות משהו מעין ישיבה נוסד בקיץ תרס"ד. הידיעה היחידה שראיתי בזה היא, בפנקס אגרות כולל חב"ד תרס"ג-ח "חשבון פרטי מהלוואה שניתן להישיבה דחב"ד מאת הכולל". ברשימה זו מופיעים 10 סכומים שניתנו בין התאריכים כ"ז סיון תרס"ד לבין כ"ח אייר תרס"ה.

אפשר שזוהי הישיבה שנפתחה באותה שעה בירושלים בראשות הדיין ה"ר אברהם כהן (דלעיל פרק שלפנ"ז). ר' מרדכי דובער סלונים מזכיר אותה באגרת שכתב ביום ב' ד' כסלו תרס"ד אל שיל"א (ארכיון שיל"א). באותה אגרת מתלונן על מיעוט התמיכה מקופת "כולל חב"ד" לישוב החב"די בחברון, לעומת ירושלים, ובהקשר לזה כותב "שלאנ"ש שבירוש' שולחים להם על כל שנצרך להם.. ועבור ישיבת ר"א הכהן". ובאותו תוכן גם באגרת י"ט מנ"א תרס"ה. רבנו היה מסופק בטיבה של הישיבה הזאת, ובכ"א מנ"א כותב אל ה"ר ישראל דובער פרומקין (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקמג):

ראוי אשר כבודו ישי[ם] לב אל ישיבת ר"א כהן לדעת אם ראוי' היא לברכה. גם דבר לימוד החסידות אשר הדבר כשהיא לעצמה נחוצה ומוכרחת היא מאד, אם ישנה היא באמת או רק רשומה בהרשימה, ומי המה המשפיעים ומקבלים שכר על השפעתם, ואם ראוים המה לכך.

אמנם מהשנים הבאות אין אנו שומעים על הישיבה הזאת. עדיין נשארו חייבים לשד"ר הנ"ל ר' חיים שמואלזאהן, מחשבון שליחותו. על תשלום זה בשנים תרס"ח-ט אנו קוראים בשתים מאגרות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (אג"ק שלו ח"ב אגרת קצ וח"ד אגרת א'י).

אחרי פתיחת הישיבה תורת אמת בחברון, בשנת תער"ב, נפתח סניף גם בירושלים, כדלעיל פכ"ה. שם מסופר גם שראש הישיבה היה הגרצ"פ פראנק. אמנם רק ידיעות קטועות הגיעו לידינו מסניף זה.

אחרי תום המלחמה, בשנת תרפ"ב נפתחה מחדש הישיבה "תורת אמת", והפעם בעיה"ק ירושלים. וע"ז יסופר בפרטיות בפרק שלאח"ז.