<h3>ר' ברוך מרדכי איטינגא</h3>

אלו הנזכרים לעיל הם ראשוני המתיישבים מעדת חב"ד בירושלים, בשנים תר"ז-ח. בשנת תרי"א עלה ארי מבבל, הוא הרה"ג הרה"ח ר' ברוך מרדכי איטינגא, אבד"ק בברויסק כחמישים שנה. חי כשנה אחת בירושלים ונפטר בה בי"ד אלול תרי"ב.

הוא רצה לעלות ולהתיישב באה"ק כבר בשנת תקע"ד-ה, ופנה בשאלה זו אל כ"ק אדמו"ר האמצעי, יחד עם ר' משה מייזליש. המענה השלישי של כ"ק אדמו"ר האמצאי נזכר לעיל תחלת פ"ו ובפי"ג אצל ר' משה מייזליש. לאח"ז בשנים תקע"ו-ז הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לכמה מחסידיו לעלות לאה"ק, וגם ר' משה מייזליש התיישב אז באה"ק, אמנם ר' ברוך מרדכי נשאר בברויסק 35 שנים נוספות, עד שנת תרי"א, שאז הגשים את חלומו להתיישב באה"ק. כיון שכבר אז להתרחב הישוב החב"די בירושלים בחר אותה למושב לו.

את התאריך תרי"א לקחתי מהספר "בברויסק" ע' 269. אמנם לא מובא שם שום מקור לתאריך זה. נראה שהוא עפ"י מסורת המשפחה. הפעם האחרונה שאנו פוגשים אותו נזכר בחו"ל היא בהסכמתו לס' לקוטי תורה מיום טו"ב סיון תר"ח. הפעם הראשונה שאנו פוגשים אותו בירושלים היא באגרת הפקוא"מ אליו מיום ב' ער"ה תרי"ג (פנקס אגרות הפקוא"מ תרי"ב-ח), בקשר למשלוח תמיכה מיוחדת אליו.

באותה שעה כבר לא היה בין החיים, וביום ט"ו אד"ש תרי"ג הם כותבים "מהודענא בזה שבפקודתנו מן כ"ט אלול שעבר ציוינו לשלם לחשבוננו נגד שט"ק 1259.No להרב המאה"ג מו"ה ברוך מרדכי איטינגא נ"י אב"ד דק"ק באבראויסק יע"א בעה"ק ירושלם ת"ו הסך 230 היינו מאתיים שלושים גרו"ש, ומפני שבנתיים הרב הנז' שבק חיים לן ולכון ולכל ישראל לא באה הקבלה הנז' לידי גוביינא" נוסח מצבתו מועתק ב"ירושלים" ח"א ע' 143 "מ"ק הרב המאוה"ג החריף השנון חכם ועניו מ"ו ברוך מרדכי אב"ד דבאבריסק בה"ר אליעזר ליזער מלעמבריק חתן ה"ר הגאון מה' שמואל זצ"ל אב"ד בק"ק ווילנא נלש"מ י"ד לחודש אלול ש' ה'ב'ר'י'ת לפ"ק תנצב"ה". מכך הסיק בס' בברויסק שם, שהוא נפטר בי"ד אלול תרי"ז. אמנם ע"פ אגרת הפקוא"מ הנ"ל ברור שהאות "ה" אינה נכללת בחשבון וכי נפטר בי"ד אלול תרי"ב. או אולי צ"ל "לפ"ג" במקום "לפ"ק".

מכל הנ"ל נמצינו למדים, שהוא עלה לאה"ק בין השנים תר"ט-תרי"ב, וע"פ מסורת המשפחה היה זה בשנת תרי"א.

באותה סקירה בס' "בברויסק" כותב "בשנת תרי"א (1851) הגשים את שאיפתו רבת השנים ועלה לארץ-ישראל עם שנים מבניו הצעירים". אמנם ב"הצופה" מיום י"ט אייר תשל"א סוקר פרופ' יוסף יואל ריבלין את תולדות ר' דוב בער אטינגר וכותב "את רבי דב עטינגער העלתה לארץ זקנתו מערקע בת רבי ברוך מרדכי אטינגא שעלתה עם אביה לארץ".

במפקד תרט"ו רשומה מרת מרים, אלמנת ר' צדוק ז"ל, שנולדה בשנת תקס"ה בברויסק ועלתה בשנת תר"ח עם נכדה ר' דוב בער. ובמפקד תר"ט רשומה האשה מרים גיטל אשת מו"ה צדוק נ"י שהי' בעה"ק טברי' (נראה שבעת המפקד היה ר' צדוק בטבריה ולכן נרשמה היא לבדה במפקד הזה). אפשר שר' צדוק זה הוא ר' צדוק ב"ר מרדכי, המופיע בין החתומים על אגרת ראשי עדת חב"ד בירושלים למונטיפיורי, משנת תר"ט, המובאת לעיל.

בכל אופן ידענו מכאן שכבר בשנים תר"ח-ט עלתה מרת מרים [מערקע] בת הרב"מ איטינגא מבברויסק לאה"ק. אם אמנם נכונה המסורת המשפחתית שר' ברוך מרדכי עלה בשנת תרי"א, א"כ לא צדק ריבלין בכתבו שמרת מערקע עלתה יחד עם אביה.