<h3>התיישבות משפחות הויזמן והרשלר בחברון</h3>

בס' שלשה עולמות ח"ב ע' קכה מספר ח. המבורגר (ע"פ יערי):

בשנים המאוחרות התיישבו בחברון גם חסידים אחרים, וביניהם שני אחים הונגרים ממעריצי הרבי מסנדז, ר' ליב הויזמן ור' זוסיא הויזמן, הם ונשיהם ובניהם. מתחלה קשה היה להם להתפלג מן החב"דים, כי בני משפחת סלונים-רבלין לא הניחו שחסידי רביים אחרים ייסדו שם כתה חדשה, אולם אחר-כך כשנתגדלו הבנים והבנות ומשפחת הויזמן גדלה והתחתנו עם משפחות לא חב"דיות אחרות והולידו בנים ובנות, התפלגו מן החב"דים ויסדו להם "קהל אונגרית" עם בית-כנסת מיוחד, ונתפלגו יהודי חברון לשתי עדות, קהל חב"ד וקהל הונגרים - שלהם נספחו גם ליפקין וקלונסקי. אחר כך התישב בחברון ר' מאיר צבי הרשלר מירושלים, שהיה גם כן יהודי הונגרי, נשא אשה חברונית וקבע דירתו בחברון.

אודותם כותב מ. ש. סלונים לא. יערי בי' אדר תשי"ב (ארכיון יערי):

שני אחים היו בחברון לא חבדיים ר' ליב ור' זוסיה הויזמן. הם היו חסידי קרלין. ר' ליב היתה מלאכתו סנדלרות - לא בזמני. בנו ר' שמעון הויזמן היה שנים רבות שותפו של ר' מאיר צבי הרשלר.. האח ר' זוסיה לא אזכר מה היתה עבודתו. בנו הוא ר' שמעון ב"ר זוסיה החסיד הקרליני. מלאכתו היתה פחחות, והיו קוראים לו בחברון "שמעון בלכר".

כאן וכאן לא נמסר תאריך ומקום בואם לחברון. ב. לנדוי כותב ב"כרם החסידות" (ניסן תשמ"ה ע' רכח) "בשנת תרכג בקירוב עלה לחברון ר' שמעון הויזמן יחד עם אביו ר' ליב ודודו ר' זישא". בס' "חברון" ע' 126:

ר' אלכסנדר זישא נולד לאביו הר"ר שמעון בהונגריה, בשנת תקע"ח (1818). בש' תרכ"ה (1865) יצא עם אשתו בת-שבע ושלושת ילדיהם:

שמעון, מנחם-מאנעס וצבי-הרשל, לטריאסט ומשם באוניה ליפו. בטריאסט נפגש עם אחיו ר' אריה ליב, שנסע גם הוא עם בני ביתו לאר"י. כשעלה לארץ התיישב בחברון, בנה לו בית והתגורר שם עד יום מותו.

מכאן היה נראה ששני האחים ומשפחותיהם התיישבו בחברון בשנים תרכ"ה-ו.

אמנם במפקד תרל"ה רשומים במפקד חברון ר' זישא ובניו, שנולד בשנת תקפ"ה ושעלו מליסקא בשנת תרכ"ח. הבן שמעון נולד בליסקא בשנת תר"י והבן צבי - בשנת תרי"ז.

גם בהסכם דלעיל, משנת תרל"ה, חתומים ר' זישא ובניו. ובאיסור על בתי הספר החדשים משנת תרל"ג (מעשה אבות ע' נח) חתומים אלכסנדר זושא מאונגארן; שמעון ב"ר אלכסנדר זושא מאונגארן; ארי' ליב מאונגארן.

מלבד משפחת הויזמן התיישבת בחברון יהודי הונגרי נוסף - ר' מאיר צבי הערשלער, שמובא לעיל מס' שלשה עולמות ש"נשא אשה חברונית וקבע דירתו בחברון". לא נתפרשו שם הפרטים, אבל באגרת שכתב מ. ש. סלונים לא. יערי בה' אדר תשי"ב (אוסף יערי) הוא כותב שהוא נשא את מרת שרה בתו של ר' יונה זאב וואלף מענדלזאהן. במפקד תרט"ו רשום שהיא בת חצי שנה ובמפקד תרל"ה רשום שגם הוא נולד בשנת תרט"ו, ועלה מאונגארן בשנת תרכ"ה. כבר היתה לו אז בת, וא"כ התיישב בחברון בין השנים תר"ל-תרל"ד. רמ"צ הערשלער זה אינו חתום בין אנשי שאר הכוללות בהסכם תרל"ה, כי הוא חתנו של אחד מאנשי חב"ד. אמנם בעת הד"ת שבין שני הכוללות בשנת תרמ"ז היה הוא המורשה מצד שאר הכוללות, וכשנוסד הועד הכללי היה הוא חבר הועד מטעם שאר הכוללות, כדלקמן.