<h3>התמיכה ששלח להם</h3>

בצירוף לארבע אגרות אלו צירפו אגרת חמישית, שבה סוקרים את הרפתקאות התיישבותם בחברון ומבקשים תמיכה (שם ע' 115):

אמרנו אדברה נא לספר לפני השר הי"ו במה אנחנו קיימין באה"ק ת"ו, את כל התלאה אשר מצאתנו, מאז נתייסד ביסדותנו בהררי קדש, גרים אנחנו בארץ הזאת בין יושבי הארץ באין מעש בידינו להחיותנו בקרב הארץ הק', כ"א בתורתנו הק' ועבודת הק' עסקינו. והנה עבדכם מוכים בוקים ומבולקים, מאז גם עתה, ארץ הנגב ונפשינו יבישה בעו"ה [בעוונותינו הרבים] כי גם שפעת גשמי נדבות אחב"י שבמדינתנו, אין הקומץ משביע להעניים אף בזמן שהשנים כסדרן, ובפרט בשנים הלל[ו], באין סדר בעו"ה, זה שנתים הרעב בקרב הארץ, ומשינוי הורעו"ת שעות מבעל הסיבות כולם ומה יעשו הללו צאן קדשים הנדחים בארץ הק' באין משען ומשענה, ומאז היינו לשבי ולביזה ולמשיסה ביד חיילי המלך ביום מרדו בו בני המדינה כידוע [כדלעיל פי"א], אשר באו גוים בנחלתנו, ובזזו ושללו כל אשר בבתנו, ולא נשאר לנו כ"א גוויתנו, וכל המלאכה היא נמבזה ונמס אותה שברו לא השאירו אף כלי חרס בו. עדיין לא חזרנו לאיתננו, ומאין יבא עזרתינו, ומדין גרמא ג"כ רבו עלינו חובות מרובות לאלפים ולרבבות על הכלל ועל הפרט, ולא ידענו לשות עצות בנפשנו, איך לנהל עדת ה' בלחם לפי הטף.. אנא אדונינו השר הי"ו הושיעה נא חוסה נא ורחנו עלינו, בארץ הק' להשפיע לנו מטובו וחסדו הגדול, למען נוכל לשבת על התורה והעבודה הק' כרצון ה' ויראיו.

מונטיפיורי אמנם בא לעזרתם, אמנם כל הכסף המזומן שהיו בידו כבר הוציא בתרומותיו לשאר ערי הקודש, וכדי שיוכל למסור לקהלת חב"ד את תרומתו נסע אתו ר' משה שמערלינג עד בירוט, שם השיג מעות בבנק ומסרו לידי ר' משה שמרלינג עבור עדת חב"ד שבחברון (וגם לירושלים וצפת ע"י שלוחם). את הדבר הזה מזכירה גב' מונטיפיורי ביומנה (שם ע' 212):

יום ג' july 9 בארות. תהלה לד' מצב בריאת מונטיפיורי נשתנה לטוב, ויתן היום מתנות לשלשת הרבנים ההולכים ליפו, אשר קבלו עליהם לשאת ולקחת עמם את הכסף אשר הבטיח לתת להעניים בירושלם ובחברון. ויתן להם את אהלינו ואת מצעותינו ובגדים שונים, ויצו לתת את הבגדים והאהלים לאלה אביוני אדם המתגוררים בחברון תוב"ב אשר גם מחסה אין להם מזרם וממטר בעת היורה והמלקוש.

לפועל היו רק שני שלוחים, ר' משה שמערלינג, שאתו נשלחו המעות לירושלים ולחברון ור' ניסן ב"ק שאתו נשלחו המעות לצפת. זאת מסופר ברשימתו של ד"ר הלוי (שם ע' 75) "מביירוט שלח מונטיפיורי כסף להקונסול האנגלי בירושלים.. וע"י ר' משה שמערלינג.. לעניי חברון" (גם כאן לא נתפרשו מספיק הדברים, ונתפרשו יותר באגרת ר' משה דלקמן. ראה כרם חב"ד גליון 1 ע' 107-106, ובהערה 15). ר' משה שמרלינג הביא אתו את המעות עד יפו, שם נחלה ונפל למשכב. את המעות לירושלים שלח ע"י שליח צפת - ר' ניסן ב"ק, ואת המעות לחברון אתו לחברון לאחר שהבריא. על כל זאת הודיע במכתב שכתב למונטיפיורי בד' כסלו ת"ר (כרם חב"ד גליון 2 ע' 128):

אבא היום לפני אדני להתנצל על נפשי על עיכוב אגרתי עד הנה, כי אחר נסיעתי מרו"מ ונכנסתי על הספינה נעשיתי חולה גדול מאד עד אשר בבואי לעה"ק יפו ת"ו לא עלה בידי לעלות אל הר הק' עה"ק ירושלם ת"ו עם המעות צרור הכסף, והוכרחתי לשלוח המעות ע"י המופלג מו"ה מו"ה ניסן מדפיס הי"ו. וגם אחרי אשר נסעתי למח"ק לעה"ק חברון ת"ו והנה החל הנגף בעם, והוכרח כל או"א לסגור דלתו בעדו מבלי לצאת החוצה, אשר ע"כ ואחר עד עתה. והנה יתבשרו כי כן קיימתי כאשר קדשנו במצותיו וצונו, ונדבתם היקרה הי' למאירת עינים והגיע ליסוד פיקו"נ ממש בעת הזאת אשר נשפכו דמינו כמים תרתי משמע [דם האדם ודמים במשמעות ממון] בהוצאות מרובות לכל או"א סיפוקו ושומרים וגווארדייאנס, ועלינו בחובו' מדאיבו' בנשך אוכל, ויענו כל העם ויאמרו ה' עליהם ישמרם ויחיים נרם יאיר כספיר ויהלום.