<h3>ר' ליב בעל היסורים</h3>

יחד עם ר' שמעון שמרלינג היה הוא בין מיסדי הישוב החב"די בחברון, כדלעיל פ"ו וכמסופר ב"שערי ירושלים" שער ד:

תחילת התיישבת[!] האשכנזי' הי' הרב החסיד המפורסם מו"ה ליב ז"ל מאנשי חב"ד, ונקרא ר' ליבלי מחברון וגם ר' ליב בעל יסורין. האיש הזה הי' גדול בתור' וירא אלקי' מרבי', ובסוף ימיו נסע לעה"ק צפת"ו ונפטר שמה זקן ושבע ימים. וצוה לפני מותו שכל מי שיהי' לו עת צרה ר"ל ישתטח על קברו ויעזרוהו. וכן עושי' עד היום.

תצלום מצבתו והעתקתה ב"כפר חב"ד" (גליון 263, יז מ"ח תשמ"ז, ע' 7):

"פ"נ הר"ר ליב מחברון בעל היסורים נפטר ט"ו חשון תקצ"ז ת'נ'צ'ב'ה'".

הר"ב שי' לנדוי ב"כרם החסידות" (ח"ב, ניסן תשמ"ה ע' רי בהערה) והרא"י שי' גורארי' ב"כפר חב"ד" (שם) קובעים, ללא כל אסמכתא, כי ר' ליב בעל היסורין הוא ר' ליב מטערקיש מאהילוב. יתירה מזו, ע"פ הסיפור המובא אצל הרא"י גו"א שם עולה כי בשעת פטירתו - בשנת תקצ"ז - עלו שנותיו בהרבה על מאה שנה, וזאת לא שמענו. ב"בית רבי" (ע' 144) כותב פרטים רבים על ר' ליב מטערקיש ממוהילוב, ואינו מזכיר כלל מענין עלייתו לאה"ק, ומהיכן נודע הדבר לאותם כותבים? מ. שפירא ב"ותיקין" (ע' 88 הע' 77) כותב "על פי שותפות השם, הרי האדם היחידי שאפשר לזהותו על ר' ליבלי, הוא ר' יהודה ליב בן זאב וולף סענדער (סענער)". וטעות היא בידו; שמו אינו סענדער, ותיבת "סענער" משמעותה שהוא מהעיר סענא. ואיך שיהיה, אין הוא ר' ליב בעל היסורים שנפטר בט"ו חשון תקצ"ז, ואילו ר' ליב סענער חי לפחות עד שנת תר"ד, שאז מצאנוהו חתום באגרת לפקוא"מ (לעיל פי"א).

בבואנו לזהות את ר' ליב בעל היסורים בין האנשים הידועים לנו, עלינו לחפש דמות המתאימה לנתונים הבאים: א) מאנשי חב"ד. ב) היה גר בחברון. ג) שמו ר' ליב. ד) שמו אינו מופיע במפקד מוטיפיורי של שנת תקצ"ט (שהרי ר' ליב דנן נפטר בשנת תקצ"ז).

מצינו שני שמות העונים לדרישות הללו: א) "יהודא ליב בא"א אברהם יהושע העשל" החתום בין ממוני חב"ד שבחברון על כתב שד"רות משנת תקפ"ז (לעיל פ"ז).

ב) "הרב ר' ליב מבעלז" הנזכר באגרת ר' משה מייזליש משנת תקפ"ג (דלעיל פ"ו). יתכן ששנים אלו אינם אלא אחד, ושהוא הוא "ר' ליב בעל היסורים" - אך ראיה לדבר אין.

ר' ליב מבעלז הנ"ל נזכר גם ב"אבני זכרון" חי"ב, שבכ"א אדר תרל"ט נפטר "בנימ[י]ן אבא ב"ר מאיר נכד הרה"ק ליב בעלזער".