<h3>דמי חסות</h3>

עיקר ההפרש בין שלשת ההסכמים האלו הוא בסכום השנתי שחייב לתת כולל חב"ד לכולל הספרדים עבור ההוצאות השוטפות של העיר. לפי הסכם תקפ"ה הוצרכו לתת להם אלף גרוש לשנה. לפי הסכם תק"צ 900 גרוש לשנה ולפי הסכם תר"ב 500 גרוש לשנה. סיבת השינויים קשורה ל"דמי חסות" שהיו צריכים לשלם לשליט העריץ עבדול רחמן:

העיר חברון היתה בשנים ההם תחת חסותו של השיח' העריץ עבדול רחמן הידוע בשם "הרב השחור", על שום שהיה מקבל חלק חשוב בחלוקת "כולל חב"ד" כדמי חסות. על עריצותו מסופר בספרים רבים. ומסכם הדברים בצלאל לנדוי (כרם החסידות ח"ב ניסן תשמ"ה):

על סבלות יהודי חברון מידי "הרב השחור" אין בידינו תעודות בכתב מבני הדור ההוא אלא מסורות שהועלו על הכתב עשרות בשנים לאחר מכן. בראשונה ע"י רי"ז הורביץ בספרו "ארץ ישראל ושכנותיה" בערך חברון עמ' 254. והימנו ע"י ישראל קפלן בסדרת מאמרים שפורסמו בשבועון התור בשנת תרפ"ג ונאספו בחוברת עיר האבות, ירושלם תרפ"ד, וכן בילקוט חברון לא"י לבנון, ירושלם תרצ"ו.

על המלקטים האלו יש להוסיף את הס' "חברון" ע' 309, וגם שם הוא נכלל במדור "אגדות חברון". אמנם סמוכין לכל זאת מוצאים אנו בהסכם שלפנינו, כי עיקר הוצאות העיר שבהם הוצרכה העדה הספרדית להשתתף עם עדת חב"ד הן הוצאות התשלומין לשיח' עבדול רחמן, שהן פורטו בפירוט רב, אף אם בשפה רפה, בהסכם שלפנינו משנת תק"צ. יש בו אפילו רמז ברור לחלק שהיה מקבל בחלוקה "בבוא השד"ר מוכרח לתת לו איזה מתנה בין רב למעט". ואולי כבר אז נקרא בשם "הרב השחור", אך כאן נקרא בתואר הכבוד "שר העיר עבד אל רחמן":

שמצד ההכרח נהגנו לתת לשר העיר עבד אל רחמן סך ריאל אחד בכל ראש חדש.. מלבד שאר מיני הוצאות ומנהגים שיש בהם הכרח, כמו בהיות איזה חופה לאחד מהיחידים, שמנהג קבוע לתת איזה מתנה להשר כנודע, וכמו כן בהיות איזה חופה להשר, מוכרח הדבר להקביל פניו במנחה העוברת לפניו, וכיוצא בזה בבוא השד"ר מוכרח לתת לו איזה מתנה בין רב למעט, כי כל אלו הלכות קבועות ומנהגים קבועים בארץ גם ליחידי ק"ק ספרדים וגם לנו יחידי האשכנזים, כמונו כמוהם חובה עלינו להקביל פני השר כאמור ולהוציא הוצאות הנ"ל מכיס כו' ק"ק חב"ד או מהיחיד בעל החופה.

זאת היתה עיקר טענת "כולל חב"ד" על הפשר של שנת תקפ"ה, שכיון שגם האשכנזים מוכרחים לכפר פני השר ממעותיהם מכיס כולל חב"ד, מדוע לא יחשבו מעות אלו בסכום האלף גרוש שנותנים הם לכולל הספרדים לכל הוצאות העיר. על התפשרו מחדש שמעתה ואילך יתנו להוצאות העיר רק 900 גרוש. וז"ל בהסכם תק"צ:

זה יצא ראשונה, שנתחייבנו כו' ק"ק חב"ד בתגו"ש [בתנאי גמור ושלם] לתת לכו' ק"ק הספרדים סך אלף גרו"ש כנודע.. יען שמצד ההכרח נהגנו לתת לשר העיר עבד אל רחמן סך ריאל אחד בכל ראש חדש, לזאת נתפשרנו לתת סך תשע מאות גרוש חדשים ביד מע' המאור הגדול פקידא בגו צדיקיא סגן לויה הרב המובהק כמוהר"ר חיים הלוי ה"י, בלי שום מגרעת בעת בא ספינה בכל שו"ש [שנה ושנה], ככתוב בשטר הראשון כן יהיה תמיד.

מ"מ היה גם סכום 900 הנשאר עבור כופר נפשות שהוצרכו לשלם להשר הנ"ל, מלבד הסך ריאל אחד [לערך חמשים גרוש] בכל ראש חודש. את הכופר הזה שילם כולל הספרדים עבור כל הקהלה, הספרדית והאשכנזית, ולכן הוצרך כולל חב"ד להשתתף בזה ב-900 גרוש שהיו משלמים כל שנה.

במשך השנים הגדיל העריץ הנ"ל את סכום דמי החסות שהיו משלמים לו והתחיל לדרוש סכום נפרד מכל קהלה. זה חייב לשנות את תשלום כולל חב"ד לקופת כולל הספרדים מחדש בהסכם השלישי בשנת תר"ב:

ויהי מאז ועד עתה היינו פורעים כו' מע' האשכנזים חב"ד יצ"ו סך תשע מאות גרשים חדשים לשנה למעלת כולל הספרדים יצ"ו, לצורך ההוצאות בהדה הוצא לתת כסף מוצא. ויומא כי האידנא אך בחלקות וידיעות חלקות נפלו בינינו, משום סבה מפני גויים מפני לסטים ונתרבה ההוצאה על כו' מע' האשכנזים חב"ד במעלה עקודים, מה שלא היה מימי קדם, והגויים ואילי הארץ הכירו בהם חלקם שאלו בפיהם ולא מצאו מקום פטור, וע"ז כו' מע' האשכנזים יצאו למטעון טעון לפטור עצמם מקצבת התת"ק אריות גרוש הנז', מאחר כי כבר פסקה המספחת ואש מתלקחת והגויים לשאול הגיעו דמיהם בם גם מכו' האשכנזים חב"ד, לעלוקה שתי בנות הב הב.. מעתה ומעכשיו מתחיבים אנו כוללות מע' האשכנזים קה"ק חב"ד יצ"ו, ובכוח המב"י אנו מחיבים ג"כ לכל הבאים אחרינו לשב"ק [לשבת בקודש] לתת לפרוע לכו' מע' הספרדים מידי שנה בשנה ביד מע' פקידי הזמן סך חמש מאות גרוש, והחיוב הנז' תחול עלינו מתשרי התר"ג ואילך.

ובטעם תשלום ה-500 גרוש, אחר שהם משלמים את "דמי החסות" בנפרד, מסיימים באותו הסכם:

ויען כי כוללות מע' הספרדים יצ"ו הוא היה הראשון לדבר שבקדושה והם היו ברם המעלות לישוב הארץ נחלת אבותינו קרית ארבע היא חברון תוב"ב, וכו' מע' האשכנזים חב"ד באו אחר כמה שנים ומצאו דרך סלולה לעמוד על הארץ הטובה כי באנו בצל קורתם, אשע"כ [אשר על כן] מחוייבים אנחנו בקגו"ש [בקנין גמור ושלם] בעד ת"ק אריות חדשות הנז' מידי שנה בשנה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.