<h3>וצדיק באמונתו יחיה ושיטת חב"ד</h3>

עד להדפסת התניא בחורף תקנ"ז לא שמענו על שום חלוקי דעות, בשיטת החסידות שקיבלו מאת הרב המגיד ממזריטש, בין הר"א מקאליסק לבין כ"ק אדמו"ר הזקן. נעתקו לפני כן כל האגרות של הר"א מקאליסק בקשר להנהגת החסידים ע"י כ"ק אדמו"ר הזקן, בין בחיי הרמ"מ מוויטבסק ובין לאחר הסתלקותו בקיץ תקמ"ח.

לאחר הספסת התניא בשנת תקנ"ז כתב הר"א אגרת ארוכה אל כ"ק אדמו"ר הזקן, שבה כותב בין השאר (לקו"א אגרת לז):

כשאני לעצמי לא מצאתי לי קורת רוח ממה שדעייל כת"ה בחמה דנרתקה, דהיינו להלביש דברי הרה"ק ממעזריטש, שהן המה דברי הרה"ק הבעש"ט בתוך דברי קדוש האר"י ז"ל.. קא חזינא לספר הבינוני' שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כ"כ להצלת נפשות, כי המה מלומדי' ברוב עצות במצות אנשי' מלומדה, גמרא גמור זמורתא תהי' קשה עתיקא. ולפי דרך המקבלי' שיספיק להם ניצוץ א' והוא מתחלק לכמה טעמי'.. מנהג רבותינו היו נשמרי' ונזהרי' מאוד בדבריה' שלא להשמיע לרוב החסידי' ורובם ככולם, כ"א בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמי'.. חסידי' די להם באמונת חכמי' ושיכירו חסרונם.

באותו נושא כתב באותה שעה גם אל כללות עדת החסידים אשר ברוסיה, ומודיע להם את חות דעתו בשיטת החסידות, שלא טוב הדבר אשר החסידים בעצמם ילמדו ויעיינו בהבנת דברי החסידות, ומוסיף (לקו"א אגרת לח):

לדעתי הייתי מקבץ כל ספה"ק המפוזרים בידי המתחילים ויהיו גנוזים ת"י זכי הנפש, ומהם ילמדו המתלילים מעט מעט לפי שכלם אחר הכנה דרבה.. כללא דמילתא עיקר האמונה והיראה הוא מקור הברכות והטוב הגנוז, וכל השכליים ומקור השכליים הוא מקור הדינין רח"ל, לכן שומר נפשו ירחק מהם.. למעט בשכליי נסתרים כי עבים סתר למו ושכליים הם סיבה לנר טרם יכבה ח"ו.. כן היא דרך האמונה, כי המאמין לא יחוש לשום דבר שאין אחר האמונה כלום.

את השיטה הזאת ביסס הר"א מקאליסק על מארז"ל (מכות כד,א) "בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר וצדיק באמונתו יחיה". מארז"ל זה אינו מובא בשתי האגרות האלו, אף שמארז"ל זה הוא יסוד הדברים שבשתי האגרות האלו, אך הוא מסכם את דבריו באגרת שכתב בשנת תקס"ה אל הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב (אגרות בעה"ת אגרת ק): "כמה יגיעות יגעתי עמו במכתבים שונים להעמידו על אחת וצדיק באמונתו יחיה". וע"ז משיב לו כ"ק אדמו"ר הזקן באותה שנה (אג"ק שלו אגרת נא):

מה שכתב למחו' הנ"ל [הרה"ק רלוי"צ מברדיטשוב] שכמה יגיעות יגע במכתבים שונים להעמידני על אחת וצדיק באמונתו יחי', מילתא דעבידא לגלוי' הוא על ידי מכתביו מדי שנה בשנה הנמצאים תחת ידי, כי לא כתב אלי מזה רק פעם אחת לבד בשנת תקנ"ח.. ובשנת תקנ"ט, מחמת צוק העתים [המאסר] לא נפניתי להשיב לו תשובה נכונה עד שנת תק"ס, ולזאת השיב כהוגן בשנת תקס"א.. אל יזכירנו ראשונות ומה שעבר עבר כו' אהבה עזה מוסיף והולך כו' אתה ה' ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי כו'.

ה"תשובה נכונה" שהשיבו כ"ק אדמו"ר הזקן על טענותיו בשנת תק"ס לא הגיעה לידינו, וחבל על דאבדין - ביאור יסוד שיטתו של כ"ק אדמו"ר הזקן.

אמנם בענין וצדיק באמונתו יחי' כותב בהמשך האגרת "והנה ביאור הפסוק וצדיק באמונתו יחי' נתבאר יפה בשבת נחמו דהאי שתא, ונרמז במקצת בלקוטי אמרים פל"ג". ובאשר לקבלתם מהרב המגיד ממעזריטש משיב לו באותה אגרת "מעולם לא בקשתי ממנו שום הסכמה על מילי דחסידות, להיותם אמרי פה קדוש רבנו הגדול זללה"ה ובנו נ"ע ממעזריטש" (וראה גם לקמן פרק שלאח"ז דברי הרה"ק הרלוי"צ מברדיטשוב בזה). ועוד אמר ע"ז כ"ק אדמו"ר הזקן (קובץ יגדיל תורה חוב' סח ע' נא): מיר זיינען ביידע גישטאניען אצל רבנו הגדול המ"מ בראוונע ושמענו דברי א"ח היוצאים מפיו, וכאשר הלכנו מרבינו איך האב אזו גינומען און זיי האבין אזו גינומען. כמדומה לי כשנתווכח לפני משיח צ' ב"ב וועל איך גירעכט זיין.

כאמור לעיל, קיבל הר"א מקאליסק את דברי כ"ק אדמו"ר הזקן באגרת שנת תק"ס הנ"ל "ולזאת השיב כהוגן בשנת תקס"א". שתים מהאגרות שכתב בשנה הזאת הגיעו לידינו, האחת היא הארוכה בענין ר' אליעזר מדיסנא (אגרות חסידים מא"י אגרת סט) שבה מסיים, כמובא לעיל "ולא יזכרו עוד ראשונות ומה שעבר עבר..

אהבה עזה מוסיף והולך.. אתה ה' ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק".

והשניה, היא הנזכרת בהמשך אגרת כ"ק אדמו"ר הזקן הנ"ל "מכתבו דשנת תקס"א לכללות אנ"ש ובפרט בענין ההתבונות, ואיך יעלה על הדעת לחלוק ע"ז". אגרת זאת נדפסה ב"תרביץ" תשל"ט ע' 236 (מכת"י 1064 קלט,ב):

אל שלומי אמוני ישראל דמדינת רייסין וסמוכת שלה דבדי שלום מא[ר]ץ, מה נכבד היום קול מבשר משמיע שלו' כי נחה שקטה מהמחלוקת ונתקרבו הלבבות מעט.. לשמוע בקול קדוש אשר בקרבכם רב אחאי גאון איש האלהי אור תורה, אליו תשמעון איש אשר רוח אלהים קדושים בו אתו חכמה ודעת אלהים להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה בעבודת תמה וברה כפי אשר קבלנו מרבותינו הקדושים ואין כל חדש ח"ו.

אשר נבהלתי משמוע קול ענות, כי שמעתי אשר יצא הקול במדינתם ששמעו מאיזה דברים שבכתב שיצאו ממני ונדמה להם שאינם עולים בקנה אחד ויש איזה הפרש ח"ו בדרכי העבודה, חלילה להם מלהרהר ולחשוב כדבר הזה, כי לא יש הפרש בינינו אפילו כמלא נימא ח"ו, ובפרט מענין התבוננת, איך יעלה על הדעת לחלוק על הדבר הזה אשר כל נקודת עבודת ה' נשען עליה וזאת התורה וזו היא העבודה האמיתית כפי אשר קבלנו מרבותינו הקדושים.. והן הן הדברים הנקנים באמירה מפי קדוש רב אחאי גאון שיחי'.. לאורו ילכו לנצח אור עולם ואוצר חיים ושלו' מאד"ה ומנאי הדש"ת בלב ונפש

נאום אברהם בלא"א מ"ו אלכסנדר כ"ץ זללה"ה ועוד ממשיך כ"ק אדמו"ר הזקן לכתוב, באותה אגרת אל הר"א מקאליסק:

וגם בשנת תקס"ב כתב אלי במכתביו טוב. גם בשנת תקס"ג בא מכתב טוב, רק שכנגדי לא הגיעוהו לידי כנודע.. גם להבנים כתב על ידו מכתב חבה ורעות.. גם באגרת תקס"ב, אחרי נסיעת מאיר לאה"ק, שלחו אלי מכתב חבה וריעות כשנים קדמוניות ביתר שאת ויתר עוז ע"י חיים משרת.

אמנם אגרות אלו לא הגיעו לידינו. בין השנים תקס"ג-ה יצא שוב לחלק, בין בענין שיטת החסידות ובין בענין מעות ארה"ק, עד שבסופו של דבר הביא ליסוד כולל מיוחד ולקופה מיוחדת לאנשי חב"ד שבאה"ק, כדלקמן בפרק שלאח"ז.