<h3>מעמדות ארה"ק</h3>

לראשונה נזכרים שלשת הצדיקים הנ"ל, בקשר לניהול מעמדות אה"ק ולהנהגת החסידים ברוסיה וליטא, באגרת שכתב הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק ביום ד' אדר תקמ"ב (לקוטי אמרים אגרת ה. הוגהה עפ"י כת"י 2000 ד,ב). מהאגרת הזאת נראה שכמה מחסידיו שברוסיה כתבו אליו, שלאחר עליתו לאה"ק הם נוסעים אל תלמידי המגיד ממעזריטש אשר בוואהלין לקבל מהם את דרכי החסידות. ועל כך משיב להם:

עצתנו היעוצה שלא ירעישו את העולם במסע ומריבה לנסוע למקומות רחוקים, לבלות ימיהם בביטול תורה ותפלה, כי הדרך ממעטת את השם, וד"ל. והנה בעז"ה כעת עמכם גדולים חקרי לב, ה"ה הרב החסיד המפורסם בתורה וביראה, איש אלקים קדוש יאמרו לו הישיש מו"ה ישראל פאליצקר ה' ישמרהו, וה"ה חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה, מפורסמים בתורה וביראת ה' כל ימיהם, חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה ישכר בער סג"ל, מ"מ דק' לובאוויטש, וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן, ה' ישמרם ויהי שמם לעולם, והחוט המשולש וכו', אשר בעז"ה בידם טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עינים ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת.

זאת לא היתה ההתחלה של הנהגת השלשה. באותה אגרת מזכיר גם את "מה שגזרו החכמים השלמים ה"ה הרבנים הנ"ל" בקשר למעות אה"ק, "שכל הכסף הנגבה יהא מונח במזומנים ולא לשנות להוציאו לשום דבר, אף של מצוה". באיזו שנה התאגדו השלשה הנ"ל? זאת לא נודע לנו בבירור: תקנה זו, שחתמו עליה שלשת הצדיקים הנ"ל נדפסה באגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת א, ואין בה תאריך ברור. ברור שנכתבה לפני שנת תקמ"ב, שהרי נזכרת באגרת הרמ"מ הנ"ל.

א"כ נודע לנו שכבר בשנת תקמ"א היו השלשה הנ"ל מאוגדים בניהול מעות אה"ק.

מ"מ נראה באותה אגרת עצמה שכבר לפני כן התחילו לפעול בזה, שכן כותבים בה:

ראה ראינו את עני מקצת בני עמנו הממונים על קופת אה"ק, ואין עני אלא מן הדעת, שמחמת חסרון הידיעה הם מתחסדים וחפצים להרבות במצות ולעשות גמ"ח ממעות אה"ק.. ולפי שראינו גודל המכשלה שיצא מהעם המתחסדים האלו, שהן גרמא בנזקין שבאו מקצת מעות לאיבוד לגמרי בשנה זו, וגם על המותר עברו בבל תאחר, שעי"ז נתאחרו השלוחים להוליך המעות, להחיות נפשות ולקיים באה"ק.. גזרנו בגזירת עירין בגזירת נח"ש לעשות סיג לד"ת, שמכאן והלאה לא ירים איש את ידו להלוות מקופת אה"ק אפילו פרוטה אחת, הן לעצמו הן לאחרים.

מפורש כאן שכבר לפני שנת תקמ"א מונו ברוסיה ה"ממונים על קופת אה"ק".

ממה שכותבים "שבאו מקצת מעות לאיבוד לגמרי בשנה זו" נראה שכבר בשנה שלפנ"ז נגבו מעות אה"ק ע"י ממונים אלו ונשלחו לאה"ק ע"י "השלוחים להוליך המעות, להחיות נפשות ולקיים באה"ק".

כיון שכבר בשנת תקל"ט היו כ"ק אדה"ז והר"י מפולוצק ברוסיה, כנזכר לעיל, אפשר שכבר אז התאגדו שלשת הצדיקים הנ"ל, לנהל את מעמדות אה"ק אשר בארץ רוסיה. מ"מ לא ידוע לנו בבירור אלא אשר באותה תקופה עסק הר"י מפולוצק בהסדרת מעמדות אה"ק ברוסיה ומינוי גבאים. אפשר שהתאחדות השלושה בארגון מערכת זו לא היתה אלא בשנת תקמ"א.

בכל אופן מסתבר שגזירת ההלוואה מקופת מעות אה"ק נכתבה בשנת תקמ"א, ולא לפנ"ז, שהרי לא נזכרה אלא באגרת הרמ"מ מוויטבסק משנת תקמ"ב, כמובא לעיל. ומסתבר שזוהי אמנם האגרת הראשונה שנכתבה בנידון:

בבית רבי (טו,ב) כותב "ממכתב רבינו להררא"ק בעת המחלוקת שנתעורר עליו .. שכתב בזה"ל הידוע ומפורסם כו' כל המכתבים לכללות אנ"ש ואלי ביחוד זה כ"ב שנה לחזקני ולאמצני פתח פיך ויאירו דבריך כו', והכ"ב שנה הוא ג"כ משנת תק"מ עד שנת תקס"ב שאז התחילה המחלוקת הנ"ל". ולי נראה יותר, שהכוונה היא משנת תקמ"ב עד שנת תקס"ג, שהם כ"ב שנה. ומתאים למ"ש בהמשך האגרת הנ"ל (אג"ק שלו אגרת נא) "גם בשנת תקס"ג בא מכתב טוב", וא"כ הכוונה היא שמכתב תקמ"ב הנ"ל הוא הראשון בנושא הזה ושל שנת תקס"ג הוא האחרון וביחד הן כ"ב שנה. כיון שבשנת תקמ"ב אישר הרמ"מ את גזירת השלשה, מסתבר שלא נגזרה אלא בשנה שלפנ"ז - תקמ"א.

באותה שנה אף מינו שלשה הנ"ל את מוה"ר יעקב מסמיליאן כגבאי ראשי למעות מעמדות אה"ק אשר ברוסיה. לראשונה הוא נזכר כ"ציר נאמן" באגרת הרמ"מ מוויטבסק מאדר תקמ"ב הנ"ל "אנחנו שמענו גודל הגלגול והלחץ אשר הי' לאהובנו ידיד נפשנו, ציר נאמן לשולחיו, הרבני חו"פ מו"ה יעקב מסמאליין נ"י בענין גביית הכסף המתוכן". ועד"ז באגרת כ"ק אדמו"ר הזקן מאותה שנה לערך (אג"ק שלו אגרת ב) "ציר נאמן מוהרי"ס לגבות מעות אה"ק".

אמנם באגרת הרמ"מ הנ"ל נראה שמהרי"ס הי' "ציר נאמן" כבר בשנת תקמ"א, שאז סבל את "גודל הגלגול והלחץ.. בענין גביית הכסף". ובאגרת שכתב כ"ק אדמו"ר הזקן בתחלת קיץ תקמ"ג הוא כותב עליו (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' נא ע' קכה) "אשר עבד במר נפש זה שנתיים בקרב הארץ", א"כ התמנה בשנת תקמ"א.