<h3>פתיחה</h3>

במשך שנים רבות התנהל הויכוח בענין הזה: מהי בעצם המטרה של "כולל חב"ד", שהיא קופת רבינו מאיר בעל הנס לתמיכת אנשי חב"ד בארה"ק? בז"ך טבת תרס"ו כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל ממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים (אג"ק שלו ח"א אגרת קמז):

אבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע יסדו את אה"ק ביגיעתם ובמס"נ ממש..

באשר היא ארץ חפץ המוכשרת לתורה ועבודה.. ולא בשביל הבע"מ ובעלי עסקים שאין עליהם עול תורה ועבודה.

על דברים אלה חוזר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע באגרות רבות (ראה שם ח"ד אגרת תתקמג, ובהנסמן בהערות שם). ואילו ממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים טענו שהמטרה היא לחזק ישוב אה"ק ואין שום הפרש בזה בין הבעלי מלאכה ובעלי עסקים לבין יושבי אהל.

בחורף תרס"ח כתב בנושא זה ה"ר יעקב קאפיל זעליגסון מליובאוויטש אל ממוני ומנהלי כולל חב"ד. סופר הכולל ה"ר יעקב אורנשטיין השיב לו בכ"ב אד"ר (פנקס מכתבי מו"מ כו"ח תרס"ג-ח):

משטחיות לשונו נראה ונרגש כי יסוד ושרש הצדקה ונשלחת לאנ"ש באה"ק הוא בגלל דרכי החסידות, כלומר ההנהגה ע"פ דרכי רבה"ק זיע"א, ואני אומר כי הזכות שזיכו אותם רבה"ק זיע"א במזחר האתרוגים [כינוי למעות אה"ק] הוא בעד ישיבתם באה"ק לבד.

בקיץ תער"ב נעשה ה"ר מנחם מענדל נאה לממונה בכולל חב"ד וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כותב לו (ח"ב אגרת שמא):

אני מבקש את כבודו להשתדל לעשות תיקונים הנדרשים בכוללינו בעניני התפלה ובעסק התורה שיהיה במקצת עכ"פ כפי הכוונה הקדושה והטהורה של מייסדי כוללינו כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה.

את האגרת הזאת מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע באגרת כ"ט שבט תרפ"ב (אג"ק שלו ח"א אגרת קט) ומסיים:

אם המצא ימצא איש החפץ בהחזקת הכולל בשביל ישוב הארץ והדומה, ידי לא תכון עמו ודעתי רחוקה מזה, הכולל הוא רק ליושבי באהלה של תורה, זהו העיקר ובגללם עלינו לעשות.

* * * בפרט הזה לא נסתיים הויכוח. בכ"א מנ"א תרס"ב כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל ממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים (ח"א אגרת קיח):

שמעתי ותרגז בטני.. נתנו בניהם ובנותיהם לבית הספר (שקאלע)..

הכולל נתייסד מכ"ק אבותינו אדמו"ר הק' זצוקללה"ה נ"ע בעד העוסקים בתו"ע באה"ק, ואם כי לא רבים יחכמו בזה"ז ויש הרבה מאחינו דתמן שאינם עוסקים כ"כ בתו"ע, עכ"פ יראים ושלמים הנה עם ה' ותורתו, אבל לא להחזיק ח"ו בידי המהרסים את היהדות ר"ל בארצו.. גם כאשר שמעתי שיש בין כוללינו צעירים המשחיתים זקנם ר"ל, גם עליהם.. תחול תוקף הגזירה הזאת לבלי ליתן להם.

זה היה בקיץ תרס"ב. במשך כל שנת תרס"ג התנהל ויכוח בנושא הזה בין הגבאים הכלליים שבחו"ל לבין מו"מ כולל חב"ד שבירושלים, שטענו שא"א למנוע מאתם החלוקה מכמה טעמים (פנקס מכתבי מו"מ כו"ח תרס"ג), ומסיימים באגרת ז' כסלו "סוף דבר לע"ע לא דננו הלכה למעשה.. והסכמנו לתת להם כעת עד תשלום הרשימה מבלי שינוי כלל".

הגבאים שבחו"ל עמדו על שלהם, עד שבסופו של דבר כותבים מו"מ כו"ח שבירושלים בד' ניסן "המספרים זקנם והנותנים ילידיהם לשקאלעס לקו עתה בשליש חלוקתם.. והתמיה שתמהתם שהאנשים האלה קבלו קודם להעניים היראים ועובדים את ה' חלילה, כי גם העניים היראים קבלו מקודם".

אפשר שנושא זה של "המספרים זקנם והנותנים ילידיהם לשקאלעס" סודר, אך כללות הויכוח אם זכות בעלי העסקים שוה ליושבי האוהל במעות הכולל, נמשך גם בשנים הבאות. בכ"א מנ"א תרס"ו כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל ה"ר ישראל דובער פרומקין (ח"ד אגרת תתקמג):

באתי לבקש את כבודו להזקק לדבר מצוה להכניס א"ע בעניני הכולל, ולקבל עליו שם ממונה בכולל חב"ד. ובטוח אני בכבודו אשר על ידו יתוקנו הדברים הדורשים תיקון ויהי' הכל אי"ה על סדר נכון...

וזאת יהי' למראה עיני כבודו אשר אותן המקדישים ימיהם על התורה ועבודה ואינם עוסקים בשום עסק גשמי, כ"א תורת ה' היא נחלתם, ויראת ה' היא אוצרם, וביותר נמוכי הרוח יראי אלקים באמת, המה העולים ראשונה בקדש (בזה נכלל למדים ויר"א הנק' תלמידי חכמים, ואותן שאינם למדים אבל יר"א באמת מדקדקי' במצות וכה"ג, ומסתפקים בלימוד פשוט כפי יכולתם ובאמירת תלים ואמירת זהר וכדומה), העוסקים במו"מ מצד ההכרח וכפי ההכרחיות לבד, והיינו שממעטים בעסק ועוסקים בתורה ותפלה, שניים יסעו, ואלה העוסקים במו"מ כל היום, אם עכ"פ המה יראים ושומרים תפלתם בצבור כדבעי למהוי, ולומדים לכה"פ פרק א' שחרית ופרק א' ערבית, גם המה ראוים לתמיכה קצת, אבל רחוק ערכם מהנזכרים קודם, וא"א לומר אשר בשבילם נתייסד ישוב אה"ק.

יחד עם אגרת זאת כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל ממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים (אגרת תתקמד):

הנני להודיעם אשר ידידינו הנכבד והנעלה יר"א הר"ר ישראל דובער פרומקין נ"י נתמנה מאתי לממונה, ויזמינו אותו אל בית הועד, ומעתה לא יעשו בלעדו שום דבר וחצי דבר.

ממוני ומנהלי כולל חב"ד בירושלים לא הסכימו לזה. גם אדמו"רי לאדי ובברויסק לא הסכימו לשינויים במו"מ כו"ח שבירושלים. במשך כל חורף תרס"ז התנהל ויכוח בנושא, עד שבח' אייר תרס"ז כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרת תתקסז):

מח"ד הר"י שי' [מחתן דודי ה"ר ישעיה ברלין] קבלתי תמול מכתב וכותב שקיבל מכתב מהלאד' [מהאדמו"ר מהרי"ד מלאדי] שמוסכם על ריד"פ [פרומקין הנ"ל] ורד"א [ר' דובער אפרת] ורמ"ש [ר' מרדכי שלאנק] ורל"מ [ר' ליב מנוחין], וכותב הלאד' שקבל הסכם ג"כ מבאב' [אדמו"ר מוהרש"נ מבברויסק] והרעציצער [אדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע] כותב ג"כ לח"ד שי' שמסכים כנ"ל, וכבר כתבתי לח"ד שי' ולהרש"ג שי' [ר' שמואל גורארי'] שאני מסכים כנ"ל, וא"כ לכאו' זהו גמר דבר.. כעת כתבתי לח"ד שי' אחרי שהמה מסכימים כנ"ל זהו גמר, וצריכים לכתוב לתמן שהמה הממונים ותשקוט הארץ.

ובט"ז אייר כותב אליו (אגרת תתקסט):

ח"ד הר"י שי' מחזיק בשיטתו שמסכימים כולם על הריד"פ ובלי הוספה על הד' ושזהו גמר. הלואי שיהי' כן.

האם אמנם היה כן? זה לא הצלחנו לברר, שלא מצאנו את הריד"פ נזכר בין הממונים בשנים הבאות.