<h3>פתיחה</h3>

ראשיתו של הישוב החב"די, ובמדה מסוימת גם של הישוב האשכנזי ביפו, היתה בהגירת ר' חיים שמואל שמערלינג מחברון ליפו, בשנת תרכ"ו. על ידו נוסדו המפעלים הצבוריים של עדת האשכנזים. הוא חי בה קרוב לשלושים שנים - עד לפטירתו שם ביום ב' אדר תרנ"ד (חוברת חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו.

תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 76).

משנה לשנה הלכה עדת חב"ד ביפו וגדלה. ברשימת חלוקת כולל חב"ד מיום י"א תשרי תרס"ג רשומים רק 15 ראשי משפחה וברשימת חלוקת ניסן-אייר תרפ"ד רשומים כבר 65 ראשי משפחה. בשנת תר"ס הביאו אנ"ש שביפו לעצמם רב מיוחד, כדלקמן, ובשנת תרס"ג בנו להם ביהכ"נ מיוחד לעדת חסידי חב"ד שביפו. בכ"ד אייר תרס"ג מודיעים על כך ראשי כולל חב"ד (פנקס כו"ח תרס"ג) "ביפו בונים אנ"ש בהמד"ר וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תקונים".

תקופה חדשה החחילה להתיישבות החב"דית בעיר תל-אביב יפו, בשנים תרצ"ה-ז, כאשר עשרות משפחות מחב"ד ניצלו מרוסיה והגיעו לארה"ק, שם התיישבו רובם בתל-אביב, ארגנו את עצמם ואף יסדו ישיבה - כדלקמן פרק שלאח"ז. מעתה ואילך היתה תל-אביב מרכז הישוב החב"די ליוצאי רוסיה שבארה"ק, לעומת המרכז שבירושלים - לותיקי חב"ד שבארה"ק. לעומת המוסד "כולל חב"ד" שמרכזו בעה"ק ירושלים, יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את "אגודת חב"ד שבארה"ק", שמרכזו בעיר תל-אביב, כדלקמן פמ"ג.