<h3>פתיחה</h3>

לעיל פ"ה סופר על העברת חסידי חב"ד מטבריה לצפת בין השנים תק"ס-תקס"ה. שם היה עיקר מושבם עד שנת תקפ"א-ג, שאז הורה כ"ק אדמו"ר האמצעי לחסידיו להתיישב בחברון, כדלעיל פ"ו. עדיין היו אחדים מעדת חב"ד שהמשיכו לגור בצפת עד שנת תקצ"ט: ר' שמעי' גר בצפת עד שנת תקצ"ז, שאז נהרג שם ברעידת האדמה. גם ר' לפידות חלאוונא ובנו שלום אהרן רשומים בין הרוגי צפת ברעש תקצ"ז, כדלעיל שם. ר' ליב בעל היסורין עבר בסוף ימיו לצפת ושם נפטר בט"ו מ"ח תקצ"ז, כדלעיל פי"ג. ור' אורי אורנשטיין גר בצפת עד שנת תקצ"ט, שאז עבר משם לחברון, כדלעיל פ"ט. בפנקסי אגרות הפקוא"מ נמצאת אגרת הפקוא"מ אל ממוני כולל חב"ד בחברון מיום טו"ב אייר תקצ"ב, ובה כותבים על חלק אנשי חב"ד שבעה"ק צפת שצריכים לקבל ע"י כולל חב"ד שבעה"ק חברון. הם מזכירים במיוחד את ר' לפידות חלאוונא היושב בצפת, ומתפלאים על סיבת הגירתו מחברון לצפת "וכאשר שמענו הוא הי' העיקר בישוב חברון". אמנם באגרת כ"ה אד"ר תקצ"ד מתנצלים על הטעות שהיתה להם בזה, כי שני לפידות חלאוונא הם בעדת חב"ד באה"ק, האחד יושב בצפת והשני בטבריה. זה שבצפת כתבנו עליו לעיל שהיה בין הרוגי הרעש בצפת וזה שבחברון כתבנו עליו לעיל פי"ד שהיה חתנו של הרב לעדת חב"ד בחברון - ר' שמואל סגל מראהאטשוב. הוא רשום בחברון גם במפקדי תקצ"ט ותר"ט.

כל זאת עד שנת תקצ"ט. בין השנים ת"ר-תר"ל לא מצאתי לע"ע נזכרים חסידי חב"ד בצפת וטבריה.