<h3>פתיחה</h3>

כבר נזכר לעיל פכ"ז שבין הראשונים מחב"ד שהתיישבו בירושלים היה הגאון רבי אליהו יוסף ריבלין, מח"ס "אוהלי יוסף". במפקד תרט"ו רשום "הרב ר' אלי' יוסף רב ומ"ץ ומנהל". גם ב"לוח שמות הבתי מדרשות שק"ק חב"ד הי"ו" שבאותו מפקד רשום אשר 12 תלמידים לומדים "עם הה"ג ר' אלי' יוסף" (ראה בטאון חב"ד חוב' 32 ע' 39-38).

הוא שימש כראב"ד ומנהל הקהלה עד לפטירתו בי"ב תמוז תרכ"ה. במפקד תרכ"ו רשום כאב"ד - ר' נחום מפאלצק, והדיינים בבית דינו "ר' בן-ציון ור' אפרים כהן".

ר' נחום הנ"ל רשום במפקד שנולד בפאלצק בשנת תקנ"א ועלה לאה"ק בשנת תר"כ, ר' בן ציון נולד בקרווסקיק בשנת תקנ"ו ועלה לאה"ק בתרט"ז ור' אפרים כהן נולד בלויעב בשנת תקס"א ועלה בתרי"ח.

ממקורות אחרים לא נודע לנו ששלושה אלו שימשו בבית דין מיוחד לעדת חב"ד. כנראה לא היה דבר זה קבוע, ורק במפקד מונטיפיורי, על השאלה מי הוא האב"ד ומי הם חברי בית דינו השיבו על השלושה האלו. גם מהשנים הבאות לא נודע לנו אודות בית-דין מיוחד לעדת חב"ד בירושלים.

לא רק לעדת חב"ד לא היה אז ב"ד קבוע אלא אף לעדת החסידים הכללית בירושלים; כך עד קיץ תרנ"ב, שאז עלה הגאון רבי שניאור זלמן פראדקין מלולבין בעל ה"תורת חסד" ויסד בירושלים בית-דין מיוחד לעדת החסידים. כחברי בית הדין בחר את הגאון רבי ליבפמאן דוד שובאקס, הגאון רבי יוסף הלוי שטרסבערג והגאון רבי טוביה אריה גולדברגר שהו"ל בשנת תרס"ט את ספרו "תורת חסד" ח"ב (ראה ס' "הגאון מלובלין" ע' 48; 188. וראה לקמן בסמוך).

בית הדין הזה לא היה מיוחד לעדת חב"ד אלא לכללות עדת החסידים הכללית בירושלים. הגאון בעל ה"תורת חסד" היה מגדולי חסידי חב"ד ומתלמידי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", ושאר חברי בית הדין היו מגדולי הלומדים בעדת החסידים הכללית בירושלים.

מעתה ואילך היו שלשה בתי דין בירושלים: העדה הספרדית, בראשה הרב יעקב שאול אלישר (יש"א). עדת הפרושים, בראשה הרב שמואל סלאנט ועדת החסידים ובראשה הרב שניאור זלמן פראדקין בעל ה"תורת חסד".

ברוב התקנות הכלליות היו באים שלשתם יחד על החתום, או שני הרבנים האשכנזים הנ"ל (ראה "הגאון מלובלין ע' 60-44).

הגאון בעל ה"תורת חסד" ניהל את עדת החסידים בירושלים עשר שנים, משנת תרנ"ב עד לפטירתו בה' ניסן תרס"ב. אשכבתא דרבי מתוארת בס' "הגאון מלובלין" ע' 102-93.

אחרי פטירתו לא נשאר אף אחד מעדת חב"ד בבית הדין הזה, וכדי שלא יחסר המזג, מונה מעתה הגאון רבי אברהם הכהן לכהן בבית דין זה, במקום הגאון רבי טוביה אריה גולברגר הנ"ל.

בס' "הגאון מלובלין" ע' 48; 58 מונה בין שלשת הדיינים שכיהנו בב"ד של בעל ה"תורת חסד" את ר' אברהם הכהן - במקום את ר' טוביה אריה גולדברגר.

אמנם בע' 188 כותב על ר' טוביה שהיה חבר בית דינו של הגאון הנ"ל.

הכרוזים בחתימת שלשת חברי בית הדין שהגיעו לידינו הם משנת תרס"ה ואילך (ראה מגדל עז ע' תקלו) ושם מופיע ר' אברהם הכהן כדיין השלישי. אך מכאן לא ידענו שכיהן גם בחייו של הגאון בעל ה"תורת חסד". עד אשר מצאתי בארכיון שיל"א אגרת שכתב מזכיר "כולל חב"ד" אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בכ"ז טבת תרס"ו, ובה כותב בין השאר, אשר ר' יהודה ליב מנוחין, ממנהלי "כולל חב"ד" בירושלים, מינה את ר' אברהם הכהן במקומו של ר' טובי' הנ"ל "אשר בחר אותו הגאון מלובלין זצללה"ה". ומפורש יותר באגרת שכתב רי"ל מנוחין הנ"ל בכ"ט סיון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד תרס"ב): אחרי פטירת הרה"ג מלובל' נ"ע.. קהל חסידים הכל כמקדם, יש להם בית דין צדק הנק' ב"צ של קה"ח, רק אחד מהדיינים הוא ר' [טובי'] פרוש (פה קורים למתנגד פרוש) שנתמנה בפקודת הרה"ג נ"ע, ולמען השלום גם עתה הוא על משמרתו [..] ולמען כבוד הרה"ג נ"ע, והמותר ב' דיינים הבה פולעשע, והכל הי' עפ"י פקודתו [..], וחדש העבר הי' שמועות אשר ר' טובי' הנ"ל אמר לפני אנשים שאין אפשר להיות בב"ד [של קה"ח], ועשינו אסיפה מקה"ח הממונים ופעלתי אצלם שכאשר יתוודע לנו אשר הסיפור אמיתי הוא [..] הנ"ל אין חפצו עוד בהמשרה, אזי יהי' על מקומו ה"ר אברהם כהן מכוללינו חב"ד, הוא [..] חתנו של ה"ר עקיבא יוסף, מחבר ס' לב העברי.

וביום ה' אלול כותב שוב (שם):

ה"ר אברהם הכהן שי' זכה וישב על כסא רבנות ונעשה אחד מהדיינים היושבים על כסא הדין בד"צ של החסידים, במקום ה"ר טובי' שהי' מכת פרושים בעצמו, והש"י עזר לנו שנעשה הדבר בלי שום מחל' ח"ו, רק בהסכם כולם. כי באמת הי' הצדק איתנו, אחר שמכולל חב"ד לא הי' דיין. ובודאי משמי' אוקמי', רק גלגלו הזכות ע"י ב"ה. ולא נכשלתי ח"ו בהעמדת דיין שאינו הגון, כי האיש הזה הוא שפל ברך בעל מדות טובות הש"י יעזור לו. השכירות שלו לא סכום גדול 180 גרוש לחדש, אבל הוא שמח מאד מהמשרה הזאת.

שלשה אלו כיהנו בבד"צ קהל החסידים עד אחר שנת עת"ר. בכמה כרוזים משנת עדר"ת חותמים כחברי בד"צ זה: ר' ליפמאן דוד הנ"ל, ר' מאיר איזראעל ור' בצלאל ישעי' בערנשטיין. זמן מה אח"כ התבטל הבד"צ המיוחד לעדת החסידים.

מעתה ואילך נשאר רק בד"צ אחד לעדה החרדית בירושלים, בשם "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בעיה"ק ירושלים". היה נסיון בשנת תרפ"ד ליסד מחדש את "קהל החסידים" אך לא יצא מזה דבר (ראה "המשפיע" ע' ק). אמנם בד"צ זה אין ענין בו לספרנו זה - תולדות חב"ד.