<h3>פתיחה</h3>

לעיל פי"ט סופר על תחלת הגירת אנ"ש מחברון לירושלים בשנת תר"ז.

ברשימות יערי מועתק ומתורגם מכתבו של Ewald.c.f מיום 4 באוקטובר 1847, שהתפרסם בלונדון בעתון jewish intelligence גליון ינואר 1848:

בדין וחשבון האחרון שלי מחברון, סיפרתי כמה משועבדים היהודים במקום הזה. מאז עזבו את המקום 16 משפחות יהודים והתישבו כאן [בירושלים]. הם מהוים עדה לעצמה. 16 משפחות אלו כוללות 53 נפש.

באגרת שכתבו ראשוני המתישבים מחב"ד בירושלים, אל השר משה מונטיפיורי, בשנת תר"ט (חלקה נעתק ע"י בצלאל לנדוי ב'המעין', תמוז תשכ"ט, ע' 5) מספרים על הגירתם מחברון - בשנת תר"ז:

זה שנתיים עלינו ונתישבנו בעה"ק ירושלים תובב"א, מרוב דחיקת אילי הארץ ועול רשעת הגוים שבעה"ק חברון ת"ו ובמרבים העם לבוא מהחוץ לתמן מכוללינו הי"ו יוסיפו הגוים להכביד עולם עד אין להכיל כי ערו ערו עד יסוד מצב כוללינו הי"ו.. ע"כ הוכרח למעט ישיבת העיר הנ"ל להקל העול מעט. ובפרט דחיקת ישיבת בחצר היהודים אשר אי אפשר לשבת חוצה לה בין הפראים.

והנה אין בידינו ויסוד כוללינו להסיק גם צרכי רבים מכוללינו דפה הנמצאים כעת כשלשים בע"ב, הן מבית רנה ותפלה וקביעת מקום לתורה ואתנו ספרי קודש ואין היכל ומשכן להכניסם ואף גם מקוה טהרה לישראל וכדומה מצרכי רבים באפס עצור ועזוב ואין לנו להשען אלא על חסדי ה' אבינו שבשמים, ישים בלב מלכים ושרים להטיב ולרחם עלינו אשר אנו כשה פזורה.

אחרי כל סיפור הדברים האלו מבקשים עזר לקניית מקום בית הכנסת, כפי שיסופר בפרק הבא. כאן מועתק קטע זה כדי ללמדנו שבשנת תר"ט, שנתיים לאחר תחלת ההגירה מחברון לירושלים, כבר גרו בה כשלשים בעלי בתים מחב"ד. אם נכון הוא המספר 16 משפחות בשנת תר"ז ו-30 משפחות בשנת תר"ט, א"כ נוספו עליהם 14 משפחות במשך שתי שנים אלו. אמנם בין 30 המשפחות האלו נכללות, לא רק משפחות שהיגרו מחברון לירושלים אלא גם המשפחות שעלו לאה"ק והתיישבו מיד בירושלים. אחד מאלה הוא הגאון ר' אלי' יוסף ריבלין, החתום על האגרת הזאת למונטיפיורי. במפקד תרט"ו רשום שעלה בשנת תר"ח, ובהסכמת הרבנים לספרו אוהלי יוסף (ירושלים תרכ"ו) כותבים "וזכה לתקוע אהלו אהל תורה בעה"ק תובב"א כמו שמונה עשרה שנה", היינו משנת תר"ז עד לפטירתו בי"ב תמוז תרכ"ה.

בראשם של 30 המשפחות האלו, עמדו 12 אנשים, החותמים על אגרת בקשה זו, והם:

אלי' יוסף בהרב מוהר"א ליב ריבלין אורי בל"א מהר"ר משה זללה"ה מסלאנים [אורנשטיין] יוסף יהודא ליב ב"ה מ' חיים זצללה"ה [משיוף] משה צבי הירש ב"ר מיכאל פונדאמינסקי צדוק ב"ר מרדכי [...] שאול ב"ר יעקב מרדכי זללה"ה [אבי משפחת שאולזון] אפרים יצחק ב"מ אברהם עפשטיין דוב בער בלא"א הרב מ"ה שלום זלה"ה הזקן משה יצחק הכהן מווילנא יצ"ו משה ב"ר ארי' ליב אייגעש ז"ל משקלאב יצ"ו שניאור זלמן בא"א מו"ה מנחם יוסף זלה"ה שניאורסאן יצחק בהמנוח מ"ו יצחק זצ"ל

באותו זמן נכתבה בירושלים אגרת למונטיפיורי בדבר בתי הספר ועבודת האדמה. בין החתומים אנו מוצאים גם חמשה מראשי עדת חב"ד הנ"ל:

אלי' יוסף בהרב ר"א ליב ריבלין אב"ד דדענבורג ופאלטצק ממונה כולל חב"ד אפרים יצחק אפשלטיין מכ' חב"ד אורי בלא"א מו"ה משה ז"ל מסלאנים ממונה דכולל חב"ד הי"ו בירושלם ת"ו יוסף יהודא ליב ב"ה מ' חיים מכולל חב"ד צבי הירש ב"ר מיכאל פונדאמינסקי מכולל חב"ד

את הגירתם מחברון לירושלים מתאר י. יעלין בספרו "זכרונות לבן ירושלים" (ע' 7):

אחרי עבור כארבע עשרה שנה [משנת תקצ"ד] מיום שבת אבי ז"ל בביתו הנז' באו [בשנת תר"ח] משפחות אחדות מתושבי חברון היהודים להתישב בירושלם, בסבלם שם יסורים מהתושבים הישמעאלים, וישכרו להם בתים בחלק הצפוני של העיר, ברחוב הנקרא בערבית "חרת אל ואד" (רחוב העמק אשר נקרא לפנים "עמק החרוץ"), ומאז נשאר שם הרחוב הזה בפי האשכנזים "רחוב החברונים", על שם החברונים הנז' שנתישבו בו.

ובס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 74:

הר' יעקב זבולון משיוף.. בא יחד עם אביו [ר' יוסף יהודה ליב] מחברון לירושלם לגור שם בעשור הראשון למאה השביעית. הם היו הראשונים מבין האשכנזים שעברו לגור בעיר העתיקה בירושלם ברחוב המוביל משער שכם להר הבית, ומשום זה נקרא מאז הרחוב הזה בשם "רחוב חברון" עד היום.. האב והבן נפטרו שניהם בשנה אחת, בשנת תרכ"ז-תרכ"ח. הבן נפטר בדמי ימיו בהיותו בן 42 שנה.

בס' 'חברון' ע' 156, מספר נינו ר' שמואל משיוף על הגירה זו מחברון לירושלים, וכותב שהיה זה על פי הוראת כ"ק אדמו"ר האמצעי, שהשיב לו "הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרשחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע ע"י אליהו הנביא בהר הזיתים". אגדה זאת נראית מפוקפת, ובכל אופן לא יצאו הדברים מפי כ"ק אדמו"ר האמצעי, שנסתלק בשנת תקפ"ח - 19 שנים לפני הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר"ז (ו-2 שנים לפני עלייתם לארה"ק בשנת תק"צ - ראה לעיל פי"ג).