<h3>פתיחה</h3>

אחד מעמודי התוך של הישוב החב"די בחברון הוא ר' שלמה יהודה ליב אליעהזרוב, שיסד וניהל את הישיבה "מגן אבות" והביא ליסוד הישיבה "תורת אמת". ששימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון במשך שנים רבות. היה שד"ר מטעם המוסדות בחברון פעמים מרובות. הביא לקניית נחלת רומנו, וכמעט אין דבר חשוב שקרה בחברון, במשך 25 השנים תרמ"ט-תרע"ד, שהוא לא היה המארגן או מעורב בזה בצורה זו או אחרת. ראוי הוא אדם זה לסקור את תולדותיו, ועי"ז להבהיר פרק חשוב בתולדותיה של הישוב החב"די בחברון.

כבר נזכר לעיל פי"ג שכאשר משפחת סלונים עלתה לאה"ק והתיישבה בחברון, נשארה הבת שטרנא ריזא ובעלה ר' שלום קזרנובסקי בחו"ל. הם עלו לאחר שנת תר"כ. גם אז לא עלה אתם בנם ר' אליעזר שמעון קזרנובסקי ובני משפחתו. בס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 96 כותב עליו "הר' אליעזר שמעו קזרנובסקי ז"ל בא ארצה עם משפחתו בשנת תרל"ג בערך". ובע' 125 כותב בקשר לבנו שיל"א "הרה"ג המפורסם ר' שלמה יהודא ליב אליעזראוו [שהחליף את שם משפחתו על שם אביו אליעזר] נולד בשנת תרכ"ג, בן עשר בא לאה"ק יחד עם הוריו".

לא נתפרש כאן היכן נולד ומהיכן עלה לאה"ק, אמנם בארכיון שלו נמצאת תעודת האזרחות שלו משנת תרפ"ו, ושם נתפרש שהוא נולד בשנת 1863 בעיר יעקבשטאט שברוסיה. באותו ארכיון נמצא גם שטר התנאים שלו "להדא בתולתא כלתא שפירתא ויעלת חן מ' חנה ברכה תי' בת הרב החסיד מו"ה דובער הלוי" - אשכנזי מקאליסק, מיום "ששי בשבת באחד עשר יום לירח סיון שנת חמשת אלפים ושש מאות וארבעים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עה"ק חברון תובב"א".

מרבים היו בני חברון לשנות את שמות משפחותיהם, לטעם הידוע להם. ר' שלמה ליב דידן היה נקרא בתחלה בשם משפחת אביו "קזרנובסקי". אחרי החתונה שינה אותה לשם אשתו "אשכנז" (ראה לדוגמה ההודעה וקבלה דלקמן בסמוך, ההודעה על פתיחת הישיבה "מגן אבות" דלקמן פכ"ד, ובכתב השד"רות שלו לערי בוכרה משנת תרנ"ז, שנדפסה ב"מגדל עז" ע' תקלב), ולבסוף שינה אותה לשם אליעזרוב (על שם אביו אליעזר). אין לנו תאריך מדויק לשנוי זה, אך יש לשער שהיה זה בעת היותו בשליחות בערי בוכרה, שמשם באה צורה זו של שם המשפחה - "אליעזרוב" ולא "אליעזרסון" וכיו"ב.

גם אחרי חתונתו המשיך בלימודו. בס' תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 125 כותב עליו "היה חברו יבל"ח של הרה"ג ר' שנואור זלמן בהרמד"ס ז"ל [סלונים], בהיותם צעירים למדו בחברותא בשקידה רבה יומם ולילה. הרש"ל היה מתמיד גדול, ומתלמידי הגאון הצדיק הר' שמעון מנשה חייקין זצ"ל והרב הגדול המקובל ר' אליהו מני ז"ל".

הדבר האחרון שלמד, בהיותו יושב אהל ותורתו אומנותו, הוא שחיטה ובדיקה. זאת סיים בתחלת שנת תרנ"ב. זמן קצר לפנ"ז עלה לאה"ק ר' דובער אפרת, שנתקבל אח"כ לרבה של חברון. וראשית פעולתו היתה לבחון את שיל"א ולתת לו הודעה וקבלה. הכתב נמצא באוסף שיל"א ובו נאמר:

כאשר זיכני ה' לבוא בקודש וזה משך ישיבתי פה עיה"ק חברון תובב"א.

ובמשך הזמן הרבה פעמים דברתי עם ש"ב המופלא ומופלג בקי ושנון הר"ר שלמה ליב שי' אשכנזי ומצאתיו מלא דבר ה' בגמ' ופוסקים, וכעת נוסף על חכמתו גמר לימודו בשלימת באומנת השחיטה ובדיקת הריאה, ובקשני לבחון אותו באומנתו. והגם שלמותר הוא כי עדיו בצידו הרב והשו"ב המומחים דפה המכירים עותו מנעורי' ויום יום הלך עם השו"ב להמטבחים והעמיד סכיניו ושחט ובדק הרבה לפניהם ומעידים עליו עצהיו"ט, עכ"ז מלאתי רצונו ובחנתיו כעת בשאלות ביחוד בהלכות שחיטה ובדיקת הריאה כן ראיתי סכיני שחיטה שלו והכל הוטב בעיני, כן מוחזק הוא לכל מכירי' אשר יראת ה' בלבו וזהיר ומתון בדרכי' ולא יעשה חלילה מלאכת ה' רמי' ובעזר ה' לא יצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן. ע"כ ראוי והגון מאד לסמוך עליו ומותר לכל ישראל לאכול משחיטתו ובדיקתו ויאכלו ענוים וישבעו.

באעה"ח י"ג כסלו תרנ"ב פה עיה"ק חברון תובב"א דובער באאב"מ ז"ל אפרת