<h3>פתיחה</h3>

כבר נזכר לעיל פ"ו-ז שבשנת תקע"ט עברו 15 משפחות מהחסידים שבצפת לחברון. אחרי השנתיים הראשונות והרפתקאותיהן חזרו רובם לצפת ובאותה שעה התחיל הישוב החב"די בחברון. אחדים מהמתיישבים הראשונים, שאינם מחב"ד, המשיכו לשבת שם כמה שנים, ובשנת תקפ"ו הם כותבים לפקוא"מ, שגם הם עומדים לצאת מחברון, כמועתק באגרת הפקוא"מ מכ"ג אדר תקפ"ז (אגרות הפקוא"מ מאמ"ד תקפו-ז ע' 175-176):

מתוך הדוחק לא עלתה ביד החסידים הנז' שבתם בעה"ק הנז' ונדדו הלכו ולא נשארו בעה"ק חברון כ"א מו"ה שמואל מיאמץ ומו"ה צבי מזסלאב ובחור אחד יחיאל ואיזה אלמנות.. קבלנו לוטה באגרת הנ"ל מכתב חתום מהני תרי רבנן הנז"ל, מו"ה אריה שמואל נ"י ומו"ה צבי הירש במהר"ן ז"ל.. שכהיום הזה לא נשאר מפעה"ק מיחידי כו[לל] החסידים אשר היו דרים פה אנשים כי אם שנים, אנחנו הח"מ, ועוד זקן אחד בן שמונים נוטה למות, וכל עיקר ישוב אשכנזים פעה"ק הלא המה תלמידי הגאון הנז"ל [כ"ק אדמו"ר הזקן], כת החב"ד, כמו מאה נפשות.. ואנחנו שנים הח"מ.. גמרנו בדעתנו.. לעקור דירתנו מפעה"ק ולהתיישב במקום אשר יבחר ד'.

מ"מ אנו מוצאים שגם בשנים הבאות נשארו, או התיישבו, משפחות אשכנזיות אחדות, שאינן מחב"ד, בחברון. אין לנו ידיעות ברורות מהמצב בין השנים תקפ"ו-תקצ"ח, אבל במפקד תקצ"ט (ע' 186-187) רשומים, בדף האחרון של רשימת אנשי חב"ד, שלשה משפחות מ"אנשי חסידים", שבע אלמנות ויתום א' "מכו' הנ"ל".

ועוד שלשה משפחות, שלוש אלמנות ושלשה יתומים מ"אנשי ירוש' תושבי פה". בס"ה 28 נפשות אשכנזיות שלא מחב"ד בחברון. [עובדה זאת, שמספר חשוב של אלמנות, שלא מחב"ד, באו לשבת דווקא בחברון, בין בשנת תקפ"ו (כאמור לעיל: ואיזה אלמנות) ובין בשנת תקצ"ט, צריכה תלמוד, ואכ"מ].

נראה שכך היה המצב גם בשנים ת"ר-תרכ"ו. כשבאו לחברון המתיישבים האלו, ביקשו גם הם לקבל חלקם מחלוקת "כולל חב"ד", שמתקבלת מהפקוא"מ. מנהלי כולל חב"ד טענו נגדם, שדי להם בזה שהם נותנים מחלקם לאנשי חב"ד שהתיישבו בירושלים ומדוע א"כ יתנו מחלקם גם לאנשים מכוללים אחרים היושבים בחברון.

הדבר בא לפני הפקוא"מ שמשיבים למנהלי כולל חב"ד בחברון, ביום כ"ו תשרי תרכ"ו (כרם החסידות ח"ב, ניסן תשמ"ה, ע' רנו):

הודיעו לנו הרבנים הגאונים נ"י מהכוללים האשכנזים בעה"ק ירושלם ת"ו אשר בם בחרנו לחלק כסף הנדבה הנז' בתוככי ירושלם ת"ו, כי רומכ"ת נ"י מבקשים מהם להחזיר למו מהברכה אשר האצלנו לעיה"ק הנז' אחת משתים, או חלק אנשי כולל חב"ד הדרים בעיקו"ת ת"ו, או בעד האנשים אשר לא מכולל חב"ד המה ודרים בעה"ק חברון ת"ו, וחלו פנינו להודיעם כדת מה לעשות.

הנה כי כן נדרשנו לאשר שאלונו, ומכאן מודעא רבה כי סוף מעשה אשר עשו רומכ"ת נ"י לחלק ממה ששלחנו בעד עיה"ק חברון ת"ו גם לאנשי כולל הנקר' חב"ד היושבים בשערי ירושלם, גם לאנשים מכוללים אחרים היושבים בתוכם במחנה תורתם, היה במחשבתינו תחלה, כאשר שלחנו הכסף אל הקדש פנימה, כי כאשר מכסף ההכנסה הנהוגה המגיע לכולל חב"ד יאכלו גם אנשי הכולל ההוא הגרים בירושלם ת"ו, הטבנו גם בחלוקת הנה"ח [הנדבה החדשה] את האנשים ההם על חשבון הכסף אשר הפרשנו בעד עה"ק חברון ת"ו. וכמו כן זה היה חפצנו אשר מתי מספר כוללים אחרים היושבים בעה"ק חברון ת"ו ונצרכים לחלוקת הנדבה ההיא, יאכלו מפרי הברכה אשר שלחנו לעיה"ק הנז' לבל יודחו מדי אל דחי, אחר כי הכוללים האחרים מפוזרים המה בערי קדש שונות, ואין לברר על איזה מערי הקדש יחשבו, ולכן ערבה לנפשינו לראות כי חכמים כי"ב עדיפים מנביאים, ירדו לסוף דעתנו ונתנו בכסף הנה"ח דין חלוקה כאשר היה עם לבבנו. אכן אין להם שום תביעה כעת על חלק עה"ק ירושלם ת"ו להחזיר להם אף מאומה. כדברים האלה הודענו כהיום הזה גם לעה"ק ירושלם ת"ו להשיב שואלינו דבר.

נוהג זה לא נשאר לתמיד, כי לאחר שהתרבו בני שאר הכוללות בחברון, היה כל אחד מהם משתייך לכולל מסוים בשאר ערי הקודש ומשם היה מקבל את חלקו בחלוקה ושוב הפסיקו לקבל מחלק כולל חב"ד שבמעות אמ"ד. כך נתפרש בפסק הבוררים של שנת תרמ"ז המועתק לקמן "כסף הבא בעד בני כולל חב"ד ממדינות רוסיי' וראסי ואמסטערדאם ואמעריקא אשר בני יתר הכוללים מקבלים כל איש חלקו מאת הכולל אשר הוא נקרא עליו זה אינו בכלל זה" - שבזה אין אנשי שאר הכוללות מקבלים שום חלק.

אמנם היו גם אז מתקבלים מעות לטובת כללות העדה האשכנזית בחברון ובזה השתוו בשנת תרל"ה שכולם יהיו שוים בהם לטוב. עיקר הקושי בהסכם זה היה הסכם קדום יותר שהיה לכולל חב"ד בחברון עם כולל חב"ד בשאר ערי הקודש - ירושלים צפת וטבריה, שכל המעות שמקבל כולל חב"ד שבאחת מהעיירות מתחלקים בין אנשי חב"ד שבארבע ערי הקודש; וא"כ איך זה יוכלו לקבל שאר הכוללות שבחברון מחלק כולל חב"ד המגיע לחברון. על זה נוסף סעיף מיוחד בהסכם הזה, שהחלק ששאר הכוללות שבחברון מקבלים מחלק כולל חב"ד, הוא רק מהחלק הנשאר אחר גרעון חלק כולל חב"ד שבשאר ערי הקודש. ולעומת זה יקבלו חלקם גם מחלק אנשי חב"ד שבחברון במעות המתקבלים בכולל חב"ד שבשאר ערי הקודש.

ההסכם נחתם בח' תמוז תרל"ה ע"י 4 מראשי עדת חב"ד וע"י 9 מבני שאר הכוללות שבחברון (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' סו ע' ש): בעזר השי"ת בהוועד יחדי' אנחנו בני כוללי חב"ד יושבי עה"ק חברון ת"ו ובני שארי כוללות היושבים בפה עה"ק חברון ת"ו נשתוינו יחדי' ע"ד הכסף הבא לפרקים דבר שאינו רגיל ומצוי כמו מאמשטרדם ו[מ]לאנדון ופאריז ושא"מ [ושאר מקומות], כי נהי' כולנו יחדי' שוה בשוה והי' כל הבא יחולק בינינו נפש כנפש שוה בשוה. והרשות ביד כולל חב"ד יושבי חברון ת"ו ליתן מהנשלח לחברון ת"ו גם לבני כוללם חב"ד היושבים בירושלים וצו"ט [וצפת וטבריה] עה"ק וכנגד זה כל מה שיקבלו יושבי ירושלים וצו"ט בני כוללי חב"ד במקומותם בירושלים וצו"ט יהי' שייך אף לכל יושבי חברון ת"ו כמו לכולל חב"ד כן גם לבני כוללים אחרים ג"כ שווה בשווה. וכן אשר יקבלו בני כולל חב"ד בירושלים בעד תביעתם ממעות השר סיר משה מונטיפורי שכבר בא שלא קבלו חלקם עד כה וכן בצו"ט ת"ו יחולק ג"כ כנ"ל. וכן אולי יעשה איזה תקונים ע"י השר יחי' או משא"מ שיתקנו בפה עה"ק תיקון עולמות יתחשבו בני כוללות אחרים הנמצאים פה אתנו כמו כל אנשי כוללינו חב"ד.

כל הנ"ל קבלנו עלינו מו"מ [ממוני ומנהלי] כולל חב"ד ובני שאר הכוללות הח"מ ברצון נפשינו להתנהג כן תמיד בלי שום הערמה והעלמה, ובכל בא כסף הנ"ל מחוייבים להגיד איש לרעהו ולישב יחדיו על חשבון החלוקה.

וע"ד אמו"צ ח"ש [ועל דעת אמת וצדק חתמנו שמינו] יום א' 8 תמוז תרל"ה עה"ק חברון תובב"א.

נאום שמעון מנשה בלא"א נאום זישא מליסקא מו"ה משה זללה"ה ונאום יצחק מקארלין ונאום יהודה ליב סלאנים ונאום גדלי' צבי מווארשא ונאום לוי יצחק סלאנים ונאום שלמה (יוספא?) מחברון ת"ו ונאום שניאור זלמן ונאום אברהם שרגא בן ר' יעקב ז"ל פונדאמינסקי ונאום מיכל בן ברוך מסלנים שמעון הויזמאן מנחם בן ר' זישא הק' יהושע ליב ב"ר יוסף

על משפחת הויזמן יסופר לקמן. ובאשר לשאר החתומים:

ר' יצחק מקארלין רשום במפקד תרל"ה שנולד בשנת תר"ה ועלה לאה"ק בשנת תר"י. ר' גדליה צבי מווארשא רשום במפקד תרכ"ו שנולד בת"ר ועלה בתרי"א והוא חתן ר' זלמן מנדלוביץ. ובמפקד תרל"ה - שנולד בתר"ה ועלה בתרט"ו.

ר' מיכל (וואנזניק) מסלונים רשום במפקד תרל"ה שנולד בתקפ"ה ועלה בתר"ל. את שאר החתומים על ההסכם הנ"ל, מצד שאר הכוללות, לא הצלחתי לזהות במפקדים.