<h3>פתיחה</h3>

רבות כבר סופר בפרקים האחרונים על תמיכתו של ועד הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם בישוב אה"ק ועל תמיכתו ב"כולל חב"ד". השם הרשמי של החברה היה "חברת תרומת הקודש" אלא שהיא ידועה יותר בשם "הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם" [הפקוא"מ]. כל הגבאים שבארבע הארצות הולנד אשכנז צרפת ואנגליה היו שולחים להם את תרומותיהם והם היו שולחים ומחלקים את המעות בין כל הכוללות שבאה"ק.

ראשי החברה הרבו להתכתב עם ראשי הכוללות ועם הגבאים שבכל עיר. מכל האגרות שכתבו השאירו אצלם העתק, בפנקסי אגרות מיוחדים, שנשתמרו ונמצאים כיום ב-15 כרכים גדולים בספריית יד יצחק בן צבי.

שלשת הכרכים הראשונים, שבהם אגרות השנים תקפ"ו-תקפ"ט, נדפסו בין השנים תשכ"ה-תשל"ט, בסדרת "אגרות הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם", והכרכים האחרים עדיין מחכים לגואל.

מתוך שאר הכרכים פרסם ר' בצלאל שי' לנדוי ב"כרם החסידות" (ח"ב ניסן תשמ"ה ע'רנב-ז) חמש אגרות שנכתבו לראשי עדת חב"ד בחברון.

בחורף תשל"א עבר ר' שמואל שי' שניאורסאהן על כמה מכרכים אלו ורשם ציונים לאגרות השייכות לעדת חב"ד שבחברון. נעזרתי ברשימותיו, לסקור בהן את תמיכת הפקוא"מ בישוב החב"די בחברון.

רוב המכתבים הקשורים לעדת חב"ד שבחברון, שבפנקסים הללו, הנן בקשר לחלוקה הכללית לארבעה הכוללות שבאה"ק: כולל הספרדים, כולל הפרושים, כולל החסידים וכולל חב"ד. המעות היו נשלחים ע"י הפקוא"מ ארבע פעמים בשנה, בד"כ דרך בירות. באגרות האלו באות חשבונות החלוקה. אישור קבלת משלוח המעות וכיו"ב.

לעיל פ"ז נתבארו פרטי חלוקת המעות בין ארבעת הכוללים שבאה"ק. כל המעות שנאספו ע"י הפקוא"מ היו נחלקים ל-168 חלקים וכל כולל היה מקבל מספר מסוים של חלקי 168 אלו. חלק כוללות האשכנזים התחלק ל-101 חלקים שוים, שמהם קיבל "כולל חב"ד" 9 חלקים.

סדרי החלוקה האלו נמשכו עד אדר תקצ"ו, שאז ערערו עליו אנשי הו"ד [הולנד ודייטשלאנד], שיסדו בינתיים כולל נפרד [חמישי] באה"ק. מספרם של העולים מהולנד ואשכנז היה קטן, אולם מאחר שרוב הכספים שאספו גבאי הפקוא"מ באו מארצות מוצאם ראו עצמם רשאים לדרוש יותר משהגיע להם לפי מספר הנפשות (ראה שלוחי א"י ע' 793).

היו כמה ד"ת, אלו מחייבים ואלו מזכים. הסכסוך נמשך עד תר"ח. הפקוא"מ דנים בזה בכמה אגרות (ראה שלוחי א"י ע' 796-793), ומה שקשור לענינינו הוא הדו"ד שהי' בזה בין "כולל חב"ד" ל"כולל הו"ד", שגם בזה דנים בכמה אגרות (ראה כרם החסידות ע' רנג. אגרות פקוא"מ פנקס 11 ע' 60-57. 409-387.

440-430). ומסכמים הפקוא"מ את התוצאות בשטר פשר משנת תר"י (שלוחי א"י ע' 795):

מן תקפ"ה לפ"ק ואילך [נתחלק] כל הנכנס ובא לידינו סתם לשם ארץ ישראל ת"ו בין כל הכוללים הנז"ל [כוללי הספרדים, פרושים חסידים וחב"ד הי"ו בארבעת ערי הקדש] בארבעת ערי הקדש ת"ו. ואחרי העיר ה' גם.. מבני מדינות האללאנד ודייטשלאנד הי"ו לעלות לשבת באה"ק ת"ו, גם מהם לא מנענו הטוב הזה, ולמן תקצ"ז לפ"ק ואילך גם להם ניתן יד ושם בין הכוללים הנז"ל.. ומזמן לזמן נשתנה סדר החלוקה לטובת אנשי הו"ד.. עד שנת תר"ט לפ"ק שעברה, כי למן אז והלאה הושם לחק כי זה יהי' סדר החלוקה: כל הנשאר מפרי קבוצתנו אחרי נכוי ההוצאות, יחולק במאה ושמונה וששים חלקים, מהם יקבלו כוללות הספרדים הי"ו..

67/168, ומאותן 101/168 הנשארים יקבלו אנשי הו"ד הי"ו באה"ק ת"ו השליש, וב' שלישים הנותרים יחולקו במאה ואחד חלקים, מהם יקבלו..

כו' חסידי חב"ד הי"ו בעה"ק חברון ת"ו 9/101.. וזה סדר החלוקה עד היום.

והיינו שחלק "כולל חב"ד" ביחס לשאר כוללות האשכנזים לא השתנה מאז פשרת תקפ"ט, דלעיל פ"ו, שחב"ד מקבלת 9 חלקי 101, אלא שכאן היה זה לאחר שהורד שליש מהסכום הכללי עבור כולל הו"ד הנוסד מחדש.